ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כהן כזה לא צריך תזכורת למוות, מאחר שדי לו בקרבה הרוחנית לשכינה שמלווה את העבודה בבית המקדש כדי ללמוד את הלקחים שיהודים אחרים לומדים מן הקרבה אל המוות. אין ספק שהרעיון של הרמב"ן דיבר לסביבתו ולתקופתו – ימי הביניים המאוחרים באירופה הנוצרית.
זה מזכיר לי מגדל שעון גדול, מוזר כמעט, שמשקיף מעל כיכר העיר המרכזית בפראג. יציאה שמבטאת את אמנות ימי הביניים ואת הגאונות הטכנית שבאה לידי ביטוי במלאך מוות מזוויע שמכה בפעמון השעה ובכך מסמן את חלוף הזמן. מגדל השעון הזה דיבר בוודאי ללבם של הדורות הראשונים שהתבוננו בו, דורות שתוחלת החיים שלהם הייתה קצרה. הרפואה הייתה אז פרימיטיבית, האלימות בלתי פוסקת, ומגיפות ומוות היו אירועים שבשגרה שליוו את חייהם של רוב בני האדם אז. אך היום, מגדל השעון בפראג הוא בעיקר מוקד משיכה לתיירים, פריט שמעורר סקרנות ולא באמת מעביר את המסר שהיה אמור להעביר.
אין ספק שהמוות עוד לא הודבר מן העולם. העובדה שהוא בלתי נמנע עדיין חזקה כתמיד, אך הרושם שהוא מותיר עלינו שונה מאוד מזה שהשאיר על אבותינו לפני מאות שנים ספורות בלבד. בחברה המודרנית היום היחס למוות הוא כמעט אגבי.
שמתי לב שאפילו בימי חיי השתנתה הגישה למוות אפילו מצד כוהנים. כיום כוהנים באים ללוויות, גם אם הם נזהרים מהפרה טכנית של ההלכות שמגבילות את התנהלותם בבית העלמין ונמנעים מלהגיע לאזור שבו נמצאת הגופה עצמה. אני זוכר שבנעוריי כוהנים לא הגיעו לשום לוויה בשום צורה ובשום מחיר כמעט. במשך תקופה ארוכה בהיסטוריה היהודית העדיפו קהילות ובתי כנסת שלא להעסיק רב שהוא כהן מפני שידעו שהוא לא יוכל למלא את חובתו בלוויות ובהקמת המצבות.
הטכנולוגיה המודרנית והיצירתיות ההלכתית אפשרו לפתור היום חלק ניכר מהבעיות של רב שהוא גם כהן. אני חושב שזאת דוגמה לכך שהיחס של הדורות המודרניים כלפי המוות השתנה. אנחנו יודעים שזה יבוא, ובסופו של דבר כולנו עתידים להיכנע למוות, ובכל זאת, איננו רואים בו עניין רציני שצריך לדון בו או להניח לו להפוך לנטל שמשבש את חיינו או מדכא אותנו.
הפרשה הזאת תמיד עוזרת לי להבין את השינוי הגדול שחל בהשקפה שלנו כלפי החיים והמוות. הרעיון של הרמב"ן מזכיר לי את השינוי העצום שחל בתפיסות ובמעשים שלנו.
כלי יקר על הפרשה הסבר דברי המדרש שיו"ט ראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות
כלי יקר פרשת אמור חלק ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
