ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
ההסבר המסורתי הזה נמצא תמיד לוקה קצת בחסר, ובמשך מאות שנים אנשים הציעו טעמים רבים אחרים לכינוי הזה. אומרים שברגע שהדלת נפתחת לגדולים, גם הקטנים יכולים להיכנס. אני מנצל את ההזדמנות ומציע רעיון משלי בעניין זה.
חז"ל לימדו אותנו שבכל דור אנשים מעלים רעיונות ומציעים פירושים בנושאים תורניים שמתאימים להלך הרוח בסביבה שבה הם חיים ולסוגיות שמטרידות את הדור שלהם. למעשה, תפקידם של הרבנים ומנהיגי הקהילה הוא להראות לציבור הרחב את הרלוונטיות של התורה הנצחית לאירועים של תקופתם ולנסיבות החיים של בני קהילתם.
אני מרגיש שיש לשבת הגדול משמעות וחשיבות מיוחדת למצב בעולם הכללי ובעולם היהודי היום. שבת הגדול מייצגת את אתחלתא דגאולה, את התחלת התהליך, את הנסיעה המטלטלת שבאה לפני הכביש המהיר והנוח בדרך אל היעד הסופי של החופש, החירות, הביטחון וההתעלות הרוחנית.
אינני איש קבלה או פילוסוף. לא אסתכן ואקבע אם אלה הימים שקודמים ממש לימות המשיח או לא. גדולים ממני דנים בשאלות האלה, ואין הכרעה עד כה. אך נדמה לי שכל מתבונן רציונאלי בעולם היהודי חש שאנחנו כיום במצב הפכפך... שיש תחושה שמתחולל שינוי שהופך תוכניות וגישות לבלתי רלוונטיות.
אחרי למעלה מאלף שנים של חיים יהודים תוססים, של קהילה ולימוד תורה ביבשת אירופה, כעת ברור לכולם שאירופה סיימה את תפקידה בכל מה שנוגע ליהודים. לעומת זאת, מדינת ישראל, שמוקפת אויבים, אלימות ואנדרלמוסיה פוליטית ושקועה במחלוקות ובסכסוכים חברתיים פנימיים, מצליחה לגדול ולשגשג.
מעניין לציין, ואולי אפילו מטריד, שהסכסוך הדיפלומטי הנוכחי בין ישראל לממשל בארה"ב מעסיק את התקשורת ואת הפרשנים הפוליטיים יותר מכל נושא אחר. מגוחך לחשוב שהמדינה הקטנה שלנו, שגודלה כשטחה של ניו ג'רזי ואוכלוסייתה שווה אולי לזו של העיר ניו יורק, צריכה להתנצח בתנאים שווים עם מדינה שיש לה השטח, העוצמה והאוכלוסייה של ארצות הברית של אמריקה.
אבל זה בדיוק מה שקורה לנגד עינינו. אירופה, ארה"ב והעולם המוסלמי נמצאים כולם בתהליך של שינוי חברתי, מדיני וטכנולוגי אדיר. העולם שלנו הוא עולם שההורים של הסבים שלנו לא היו מצליחים לזהות אפילו. הגל האדיר הזה של שינוי, חוסר וודאות וסכנה, של פחד ותקווה לטוב גם יחד הם "השבת הגדול" של הדור שלנו. הוא ההקדמה לימים טובים יותר שיובילו לגאולת עם ישראל והאנושות כולה.
נדמה לי שכל המגזרים בעולם היהודי מכירים בעובדה זו. יש מגזרים שמגיבים לזה בהכפלת המאמצים להיאחז בעבר ולקדש את מי האמבט ולא רק את התינוק. אחרים מבקשים למהר ולזנק לתוך העתיד, אך מפני שהאירועים בלתי צפויים והשלכותיהם אינן ידועות, ייתכן שהמאמצים והמעשים שלהם יתבררו לבסוף כחסרי משמעות.
שבת הגדול צריכה לשמש כהגה מייצב בים הסוער שבו אנחנו מפליגים. מפני שהשבת, על כל גדולתה, עוזרת לנו לשאת את המבט קדימה ובו בזמן גם להתבונן לאחור. היא מסיימת שבוע ומתחילה שבוע חדש. לכן היא "הגדול" – גדולה מכל הימים וקדושה יותר מכל הרעיונות הרגילים. היא מתחילה תהליך של גאולה בכולנו ומכוונת אותנו לעבר הגאולה האחרונה של עם ישראל והאנושות כולה.
בלי מעבר דרך שבת הגדול, לא יכול להיות פסח. שכן השגת החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, היא תהליך, לא אירוע שמתרחש בן-רגע. אנחנו שרויים בעיצומו של תהליך כזה שמאלץ אותנו לחשוב על העבר שלנו בצורה חדשה ולמפות את דרכי הפעולה שלנו לקראת העתיד.
חג הפסח, הבא עלינו לטובה, ייתן לנו זמן והזדמנות להרהר במה ששבת הגדול לימדה אותנו. אין "גדולה" גדולה יותר מגישה ריאליסטית שגם משאירה מקום לציפייה לנס. עוד נזכה לחיות ולראות ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
