ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
נניח שהייתה זו רק גמרא אחת. האם הנחרצות שבה אמר רבי אבא את דבריו מאפשרת למי מאיתנו לחלוק עליו? בשלמא, אם מביאים ראיות נגדיות. אבל האם הטלת ספק תוך איום מרומז על משיחיות שקר זו טענה?
הכול יודעים – ולעתים צריך להזכיר דברים ידועים – כי גדולי ישראל הגדירו את תקופתנו כאתחלתא דגאולה, ובהם מי שראו את שיבת ציון רק בשלביה הראשונים. בהם הרבנים קאלישר, גוטמאכר ואלקלעי, החפץ חיים והמשך חכמה, האדר"ת והרב קוק ועוד ועוד (גילויי דעת רבים ישנם בספר 'שיבת ציון' שאסף ר' אברהם סלוצקי, ובספרו של הרב פילבר 'איילת השחר').
גדולים אלה נסמכו על שלל מקורות אדירים, פסוקים, גמרא ומדרשים, ראשונים ואחרונים. הסבר מקיף מצוי במאמרו של מורנו הרב צבי יהודה הכהן קוק "המדינה כהתקיימות חזון הגאולה" (לנתיבות ישראל, קצח). גם הזמת הטענה בדבר הציונות כמשיחיות שקר, מצויה במאמר אחר שם ("התורה ובגאולה", שם, עמ' לג).
ראשית, יש להגדיר מהי גלות ומהי גאולה. שלושה מרכיבים מרכזיים בגלות: עזיבת ארץ ישראל, פיזור בקצוות תבל, שלטון זרים עלינו.
בתוכחה שבתורה: "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (דברים כח, סד). בגאולה: "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה... והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ג; ה). וכך גם בנביאים: "ואפיץ אותם בגויים ויזרו בארצות... ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל לו, יט; כד).
כך הסביר מהר"ל: "הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר... והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה לגמרי ... ומאשר האומה הישראלית אומה אחת בלתי מחולקת ומופרדת יותר מכל האומות, ראוי שיהיו מקובצין יחד. ומזה נראה כי הפיזור להם בפרט אינו טבעי כלל ... ועוד, כי לפי סדר המציאות אין ראוי שתהיה אומה משעבדת באחרת להכביד עול עליה ... ורמזו חכמים דבר זה בחכמתם: 'ויאמר ה' אל אברם, ידוע תדע', ידוע - שאני מפזרן, תדע - שאני מקבצן. ידוע - שאני ממשכנם, תדע - שאני פורקן. ידוע - שאני משעבדם, תדע - שאני גואלם" (נצח ישראל, א). לכן, הרמב"ם בהלכות מלכים מגדיר בין תפקידי המשיח העיקריים את קיבוץ הגלויות והשבת העצמאות השלטונית.
הגדרת חורבן היא כלפי הארץ והמקדש. בתוכחה: "גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב" (דברים כט, כב); בגאולה: "והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי אדמתך לטובה" (דברים ל, ט).
בנביאים יש אינספור פסוקים כאלה. למשל: "ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה" (ישעיה א, ז). לעומת: "וניגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע... ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים" (עמוס ט, יג-יד).
האם קיבוץ הגלויות המתקיים מול עינינו אינו גאולה? השממה הפורחת אינה התגשמות דברי הנביאים?
חבלי משיח
איש אינו משלה את עצמו שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה. יש עוד דרך ארוכה לפנינו, הן בענייני אמונה וקיום מצוות, ולשיא – בבניין המקדש. אשר על כן, הניסוח הנכון שקבעה הרבנות הראשית כבר בקום המדינה, כשבראשה הרבנים הרצוג ועוזיאל, היה "ראשית צמיחת גאולתנו".
את חיבורו 'אורות התחיה', שבו מבסס הרב קוק את הגדרת תקופתנו כתחילת הגאולה, הוא פותח בהסבר רחב אודות שאיפותינו הגדולות כעם נבחר, אשר פסגתו היא הנבואה ובסיס קיומו בסדרי מדינה מעשיים-קדושים. הוא שב ומדגיש שלא נוותר אפילו על פרט קטן אחד מכל העושר האדיר המיועד לנו. כשלעצמה, אין בה די, ומי שרואה בהן חזות הכול – ימצא אותנו מתנגדים לו. "אי אפשר הוא לנו לקצוץ ענף אחד מעץ חיינו הגדול והענף ולתת לו מהלך ויניקה בפני עצמו. כל היש שבנו יתעורר ויתנגד על זה במלא עז כחו הפנימי והרגשת עצמיותו. הדרך הארוכה שואפת להקמה גמורה לתחיה אותנו ואת כל אשר לנו, צרור לא יפול ארץ, קו אחד מקוי קלסתר פני לאומנו לא נתן למחוק" (אורות התחיה, ה).
מתוך קביעה זו הוא מאיר את התהליך ההולך ומתקדם של שיבת ציון, באורה של גאולה, גם אם בשלב זה מדובר רק בחלקה: "מתפתחת היא האומה, בכל כוחותיה... אינה מכרת עדיין את עומק הישות העליונה שהיא כל יסוד תקומתה... שם שמים לא שגור בפיה, אומץ וגבורה רודפת היא, אבל באמת הכל קודש ואלהי הוא. רק בהיגמר התוכן, בהעלות האומה למרום מצבה, אז יוחל אור אלהי נקרא בשם המפורש להגלות" (שם, לב).
שלב הביניים שאנו מצויים בו – הוא חבלי משיח, "שרק אמיץ אונים כרב יוסף היה אומר עליו בניגוד לכל האומרים ייתי ולא אחמיניה – ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופתא דחמריה" (שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
