ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הגדרתו ההלכתית של איסור לשון הרע היא פשוטה: איסור לדבר בגנותו של אדם אם אין לכך תועלת ישירה (גם אם הדברים אמת). חז"ל ראו בלשון הרע את אחד האיסורים החמורים ביותר, מפני שהוא פוגם בכוח המרכזי הקיים באדם: כוח הדיבור.
הדיבור, על פי היהדות, אינו רק אמצעי תקשורת טכני בין אנשים, אלא הכלי המרכזי שבו מבטא אדם את עולמו הפנימי ומגדיר למעשה את עצמו. רבי אונקלוס, שתרגם את התורה לארמית, כאשר הגיע לפסוק בספר בראשית (ב, ז) "ויהי האדם לנפש חיה", תרגם: "והות באדם לרוח ממללא". רוצה לומר: המלל, הדיבור, הוא הגדרת נפשו החיה של האדם.
בעת שאדם מדבר, הוא מבטא את עולמו הרוחני ומוציא אותו מן הכוח אל הפועל. מכיוון שכך, חלק גדול מזהותו הרוחנית של האדם תלוי באופן שבו הוא מדבר. דיבור בגנותם של אחרים (כאשר אין בדברים תועלת, כדוגמת אזהרה מאדם שמזיק לאחרים וכדומה) גורם לאדם למקם את אישיותו בצד השלילי של המציאות. ההשלכות הן לכל מעגלי החיים: התמקדות ברע, ביקורתיות יתר וניכור כלפי כל הסובב.
לימוד דיני לשון הרע והזהירות ממנה קיבלו דחיפה אדירה לפני כמאה שנה, כאשר רבי ישראל הכהן מהעיר ראדין הוציא את ספרו ' חפץ חיים' (על שם הפסוק בתהילים לד, יג-יד: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדַבּר מרמה"). ספר זה עוסק בדינים מפורטים בהגדרת איסור לשון הרע ובדרכים למונעו.
בהתאם לתקופה שבה נכתב הספר, רוב ההלכות המובאות בו עוסקות בשאלה כיצד להימנע מרכילות מקומית במסגרת המשפחה, העיירה, או במקרה החמור ביותר באמצעות העיתונים דאז, שהפצתם הייתה מוגבלת. כל זאת לא מנע מרבי ישראל הכהן (שכונה מאז "החפץ חיים") לראות בלשון הרע את אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את ההתפתחות הרוחנית. בימינו השתנו חוקי המשחק: עולם המדיה התקשורתי לופת את חיינו. טלוויזיה, אינטרנט, טלפונים חכמים, הרשתות החברתיות – כל אלה הכפילו בשנות אור את הנגישות ללשון הרע והחמירו את מידת הנזק שהיא עלולה לגרום.
פתרונות מאוזנים
אפשר להתמודד עם האיום הרוחני בכמה צירים במקביל. ראשית, בתי המדרש נקראים לפַתח משנה הלכתית, הגותית ובעיקר נפשית שתתמודד עם המציאות החדשה. לדוגמה, מציאת איזון בין הזהירות מלשון הרע ובין הצורך לבקר אישים וגופים ציבוריים, שהתקשורת, על הטוב והרע שבה, משמשת כיום אחד הבלמים המרכזיים מפני תופעות השחיתות המצויה בהם. שנית, יש לנסות לפעול במישור הממלכתי, וזאת באמצעות גיבוש קוד אתי לתקשורת וכדומה. שלישית, גם אם המרחב הציבורי כיום מנוהל בידי המדיה, המרחב האישי מצוי עדיין בידי האדם ונתון לבחירתו החופשית. היכולת להתנזר מההתמכרות לזמזום התקשורתי היא אחד המבחנים המוסריים המרכזיים העומדים כיום בפני אדם המעוניין לפתח את אישיותו. פרט לחשיפה סבירה שנצרכת לצורך ניהול חיי חברה תקינים – כל שנייה של שהות בתוך הביצה התקשורתית, מלאת הקטנוניות, הרוע והמלל האינסופי מיותרת.
אפשר רק להתנחם בעובדה שכוחן של התקשורת והמדיה האינטרנטית קטן יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. דווקא בגלל הנגישות, התזזיתיות והריבוי הבלתי נתפס של האינפורמציה והרכילות המצויה בה – גם השפעתה מתמזערת. נפשו של האדם הפוסט-מודרני כבר שחוקה מרוב מלל. אם בעבר דיברו על עיתונים ש"מחר יעטפו בהם דגים", הרי כיום, בעידן התקשורת האלקטרונית והווירטואלית – אפילו דגים אי אפשר לעטוף בהם. פרשיות שהסעירו אתמול את הרשת נמוגו כלא היו לאחר שעות מספר, וממילא גם לשון הרע שנאמרת במסגרות הללו מקבלת פרופורציה מתאימה (הדבר ניכר לדוגמה בחוסר היחס שניתן כיום לטוקבקים, שמרוב רדידות, אלימות וזולות איבדו כמעט את כל השפעתם על השיח הציבורי). בין כה וכה, בניית תרבות שיחה שמדגישה את החיוב ומעצימה את המשותף ולא את המפריד היא משימה אישית ולאומית.
חכמים בתלמוד (תענית ח, א) מסבירים את הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון" (קהלת י, יא) כפסוק המביע תמיהה: מהי ההנאה שמקבל אדם שמדבר לשון הרע? אם נהיה הוגנים עם עצמנו, נענה לחכמים שאנחנו דווקא מבינים מאוד את הכיף בלהשמיץ את האחר. אבל חכמים מסמנים כאן נקודת שאיפה: לך ומצא לך בילויים אחרים.
מתוך הספר 'עיין ערך יהדות', שייצא בקרוב הוצאת 'ידיעות ספרים'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











