ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
תפקידו של עם ושל אדם להיות בני חורין, לא להיות משועבדים לאחרים בכל שעבוד שהוא. עיקר הסיפור של יציאת מצרים מבוסס על זה שאנו מדגישים את שלילת העבדות מחד, ואת חיוניות החירות מאידך. וכך נאמר במשנה (פסחים י, ד): "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" - ביושבנו בסדר ליל חרותנו, עלינו לפתוח תחילה בגנותנו ורק לאחר מכן לספר בשבחנו.
מהי הגנות ומהו השבח? מובאות בגמרא שתי דעות. רב אמר: הגנות - "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", והשבח - "ועכשיו קירבנו המקום לעבודתו". ושמואל אמר: הגנות - "עבדים היינו לפרעה במצרים", והשבח - "ויוציאנו ה' אלוקינו משם" (פסחים קטז, א; וע' רמב"ם הל' חו"מ פ"ז, ד). אין אלה שתי דעות מנוגדות, כי אם משלימות זו את זו. אלה הם שני צדדים של גנות ושבח. האחד מדגיש את השעבוד הרוחני ואת הגאולה הרוחנית, והשני את השעבוד הפיזי ואת הגאולה הפיזית. רק שני אלה כאחד - הגאולה הפיזית-מדינית והגאולה הרוחנית - מהווים את הגאולה השלמה.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בכל דור ודור ישבו יהודים בליל הסדר, סיפרו על היציאה מעבדות לחירות והשתדלו לחיותה בעצמם. אולם מי כמונו יכולים לחוש זאת ממש, שהרי אנו חיים בעצמנו יציאה משעבוד לגאולה. זכינו לראשית צמיחת גאולתנו, לתקומתה של מדינתנו מחדש ולשחרור ארצנו מידי זרים. יצאנו ממש משעבוד לגאולה. אבל סיפור יציאת מצרים מזכיר לנו שגאולה שלמה היא רק כאשר לגאולה הפיזית-מדינית מצטרפת הגאולה הרוחנית, כאשר גאולת הגוף נשלמת על ידי גאולת הנשמה.
בליל הסדר של זמן חירותנו אנחנו שותים ארבע כוסות של הודיה כנגד ארבע לשונות של גאולה (עי' ירושלמי פסחים פ"י ה"א): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" (שמות ו, ו ז).
זוהי התוכנית האלוקית ליציאתנו ממצרים, וממנה אנו למדים שמדובר בתהליך של גאולה ויש בו שלבים (עי' ספורנו ומלבי"ם שם): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" - הוצאה מתחת הסבל הקשה, עם התחלת המכות; "והצלתי אתכם מעבודתם" - הצלה מהעבודה בכלל, עם יציאתנו ממצרים; "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" - בקריעת ים-סוף; "ולקחתי אתכם לי לעם" - במעמד הר סיני.
אלה הם השלבים של הגאולה השלמה, גאולת הגוף וגאולת הנשמה כאחד. שלושת השלבים הראשונים עוסקים ביציאת מצרים - הגאולה הפיזית; והשלב הרביעי - מתן תורה - הגאולה הרוחנית. שלושת השלבים הראשונים עוסקים בשחרורנו משעבוד מצרים, והשלב הרביעי מפגיש אותנו עם ייחודנו.
לשם גילוי ייחודנו בפועל בא השלב החמישי - הלשון החמישית של גאולה: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו, ח). רק בארץ ישראל יש לנו האפשרות להגשים את ייעודנו בשלמות כעם ה'. על כן בשלב החמישי של "והבאתי אתכם אל הארץ" מסתיים התהליך בשלמות.
שורש הגלויות
גלות מצרים היא השורש לכל הגלויות, וגאולת מצרים - השורש לכל הגאולות. גאולת מצרים מהווה דגם ותבנית לגאולה האחרונה, אשר בתהליכיה אנו חיים.
כשם שישנם שלבים בגלות, קודם הגוף משתעבד ולאחר מכן משתעבדת גם הנשמה, כך גם בגאולה - תחילה נגאל הגוף ורק אחר כך נגאלת הנשמה. שעבוד הגוף קל יותר משעבוד הנשמה, וגאולת הגוף קלה אף היא יותר מגאולת הנשמה. גם אחרי שהגוף כבר נגאל, הנפש עדיין נשארת משועבדת.
הנביא יחזקאל (לו, כד כז) פורש את התוכנית האלוקית של גאולתנו האחרונה: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר: ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו ומשפטיי תשמרו ועשיתם".
מדובר בתהליך אשר גם בו ארבעה שלבים. השלב הראשון: קיבוץ גלויות - זוהי גאולת הגוף. שלושת השלבים הבאים עוסקים בתהליך של גאולת הנשמה - עד לשיבה המלאה לתורה ולמצוותיה. רק לאחר מכן בא השלב החמישי והמסכם: "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוקים" (יחזקאל לו, כח).
זכינו בדורנו לראשית צמיחת גאולתנו עם תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לתוכה. זאת גאולת הגוף, אשר המשכה הברור והבטוח הוא גאולת הנשמה. אז תהיה גאולתנו שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
