ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
אמנם, אם נעמיק במחיית שם זו, נראה שהיא ברכה גדולה והינה ההיפך הגמור ממחיית שמו של עמלק, משום שעמלק בגאוותו וברשעותו כופר במציאות ה' והשגחתו בעולם, בתפיסתו של עמלק, הכל במקרה קורה "אשר קרך בדרך" , כמאמר הגמרא במסכת סוטה (דף ה') " כל אדם שיש בו גסות הרוח - אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם", ומכיון שיש סתירה בין מציאות השי"ת לקיומו של עמלק נצטווינו למחות את שמו של עמלק מן העולם, ואילו אצל משה רבינו אנו מוצאים את ההיפך, משה בענוותנותו, אינו מחשיב את עצמו כלל, אלא, הרי הוא צינור נקי ללא שום אינטרסים אישיים, עד כדי כך שנבואת משה הינה באספקלריא המאירה "כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה"(יבמות מט'), דהיינו שעצמיותו של משה אינה מפרידה ומפסיקה כלל בינו לבין ה', ומחזה נבואתו הינו כמראה הניבט מבעד לחלון נקי וזך, וכך גם דברי ה' הנאמרים לעם על ידי משה רבינו הרי הם כדיבור ישיר של האלוקים לעם, ומשה בענוותנותו "נעלם" כביכול, וכאילו לא הוא המדבר אלא השי"ת בעצמו מדבר עם העם, ולכן, דווקא הפרשה בה אנו מצווים לבנות בית ומשכן לכבוד ה' בעולם הזה, היא הפרשה היחידה מאז שהופיע משה בתורה, שבה שמו של משה נמחה ואינו מוזכר כלל, ללמדנו שמשה, העניו מכל האדם, ודבר ה', אחד הם, ולפי זה, ישנם שני עניינים של מחיית שם – האחד, למחות את הגאווה המפרידה בין האדם לאלוקים וזו מצוות מחיית עמלק, והשני, להתאחד ולהתכלל בדבר ה' עד שלא יהיה האדם כדבר נפרד ועצמאי, אלא מתאחד ומתאחה לגמרי עם הטוב האלוקי, עד שאינו צריך כלל שם נפרד, ואם כן, מחיית שמו של משה אינה עונש, אלא שכר וברכה על מסירות נפשו למען עם ישראל, שהעצימה והגדילה את דמותו להיות כלי מושלם וזך לדבר ה', יהי רצון שנזכה תמיד להיות כלים ושליחים ראויים וזכים לדבר ה' בעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













