ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
אני זוכר שפעם, כששימשתי כרב במיאמי ביץ' לפני עשרות שנים, תלמיד חכם ישראלי ידוע ביקש רשות לדרוש בשבת בבית הכנסת שלי. מיד עשיתי את כל הסידורים הנחוצים, אבל דיברתי אתו מראש ואמרתי לו שהרכב הקהילה לא מאפשר לשאת דרשה תלמודית סבוכה שלא תהיה מובנת לקהל השומעים או תזכה להערכה ראויה.
האיש התעלם מעצתי, מצב שאני מורגל בו היטב, ונשא הרצאה בת 35 דקות על נושא עלום ואזוטרי מאוד שמוזכר בתלמוד. מטבע הדברים, דבריו לא התקבלו יפה, ואני נאלצתי לספוג נזיפות מרבים מבני הקהילה שלי על כך שהרשיתי לאיש הזה לדרוש.
שאלתי את אותו תלמיד חכם מדוע התעלם מעצתי ובחר לדבר על נושא שאין לו רלוונטיות לקהל ושלא עורר שום עניין באנשים שנאספו בבית הכנסת. הוא השיב לי בהיתול, ואולי ברצינות, "ניסיתי להעלות אותם לרמה גבוהה יותר של לימוד תורה." אמרתי לו שאני חושב שהמטרה שלו ראויה אמנם, אך לא כן האמצעים שלו.
הסברתי לו שאני חושב שנואם, ובוודאי רב או תלמיד חכם שרואה את עצמו כמנהיג וכאדם שמשפיע על העולם היהודי, לא יכול להרשות לעצמו להיות מנותק לגמרי מהאנשים שאליהם הוא מדבר ושאותם הוא מנסה להנהיג.
התורה מלמדת אותנו שמשה רבנו "ירד אל העם". זה לא תיאור של הירידה הפיזית בלבד של משה מהר סיני. הירידה הזאת מסמלת משהו רחב יותר: משה רבנו היה מחובר לבני ישראל וחש אמפתיה אליהם. הוא לא יכול היה להנהיג אותם ממרומי הר סיני. כדי להנהיג את עם ישראל, משה היה צריך לגלות נכונות לרדת מן ההר, כביכול, אל הרמה של העם.
חלק גדול מן המאבק בתוך העולם היהודי הדתי ומחוצה לו בישראל סובב סביב שאלת הניתוק. מסיבות שונות, שמקצתן מוצדקות ומרביתן מוגזמות או מבוססות על בורות, הציבור בישראל איננו רוחש הרבה אמון או כבוד כלפי ההנהגה הרבנית שלו ולא תמיד הוא נשמע לה. זה נכון כשמדובר ברבנות הראשית לישראל ובמעמדה העגום, אבל זה קורה גם במגזרים של החברה הדתית שמתיימרים לציית להוראות של גדולי ישראל. ההשפעה של הרבנים האלה ברמת השטח היא מזערית.
גם לזה אחראי הנתק העצום שקיים בין העולם שבו הרבנים האלה חיים לעולם האמיתי של חיי היומיום עם כל הבעיות והאתגרים שאיתם מתמודדים המוני העם. העלאת רמת הידע והרוחניות בקרב האנשים היא תהליך ממושך ומפרך. את המטרה הזאת אפשר להשיג רק כאשר ההנהגה באמת ובתמים מבינה את החיים של הציבור הרחב ואת הקשיים שאיתם הוא מתמודד.
בתלמוד עצמו נאמר שאסור למנהיגים דתיים לגזור על הציבור גזרות שאיננו יכול לעמוד בהן. עם זאת, אנחנו עדים שוב ושוב לאמירות ולגזירות של רבנים גדולים שרוב היהודים בישראל לא היו מסוגלים לחיות ולהתקיים אלו היה נשמעים להן.
הנתק הזה גלוי לכול – זה הפיל בחדר שגם המנהיגים וגם ההמונים מתעלמים ממנו. אנחנו נאלצים לחיות במין ארץ פנטזיות של ציות תיאורטי לרבנים, אך בפועל להתעלם מהכרזותיהם. בסופו של דבר, ניתוק מוליד חוסר כבוד.
יש כיום כמה יוזמות שמנסות לתקן את הנתק הזה ולגשר על התהום ובכך לשקם את הסמכות של הרבנות והרבנים בישראל. אך כוחות ממוסדים ואינטרסים פוליטיים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהציבוריות הישראלית ומהחיים הדתיים כאן נלחמים ביוזמות האלה בכל כוחם.
יש תחושה חסרת בסיס של הישג בקרב אלה שממשיכים להגן על הנתק הזה ולהאמין שגם היום אפשר לכפות את מה שהיה פעם. המאמץ להקים רבנות שמבינה את העם ומדברת אליו בלשונו, רבנות שתזכה לכבוד מהציבור ותהיה שוב הנהגה רוחנית ומוסרית בארץ הזאת, הוא מאבק שנמשך כבר מאה שנים.
בינתיים לא נראה שאחד הצדדים עומד לנצח במאבק הזה בעתיד הנראה לעין. ובכל זאת, הבעיה של הנתק בחברה היהודית הדתית בישראל לא תיעלם וגם לא תיפתר מאפס מעשה. זה אחד הנושאים המרכזיים שבו אנחנו צריכים להשקיע מחשבה ופעולה, אם אנחנו רוצים להתחיל תהליך שבסופו של דבר יצמצם, אם לא יעלים לגמרי, את הנתק הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
