ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מב: תחילת פרק נערה שנתפתתה עד מג. 6+)
חלק א –
א. משנה – מת האב או בגרה, למי משלמים?
עקרונית כל התשלומים לאבא (וראינו לזה מקור בדף מ:).
מת האב או בגרה אחרי האונס,
אם כבר הפך לממון של האב – יורשי האב יקבלו (האחים),
אם עוד לא, אלא זה עדיין קנס – הנערה תקבל.
מתי זה "הופך לממון האב" -
רבנן – כשעמד בדין, ר"ש – רק כשגבתה.
אבל, מעשה ידיה ואבידתה שייכים לאב מיד,
ולכן מת האב שייך לאחים גם אם מת לפני הגבייה.
הגמרא – מה החידוש?
עצם הדין שיש בושת ופגם כבר למדנו,
וכן שהם הולכים לאבא זה פשיטא (שהרי במפותה יש אותם למרות שבזה שנתפתתה היא מחלה (במ: ראינו מקור אחר לכך))
אלא החידוש – מחלוקת רבנן ור"ש.
(מב. שליש)
חלק ב - משנה בשבועות –חומש ואשם גזילות בקנס (כדי לקצר נכתוב רק אשם)
הפסוקים (ויקרא ה):
(כא) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיקֹוָק וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ.
(כב) אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה.
(כג) וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא.
(כד) אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ.
(כה) וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיקֹוָק אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן.
(כו) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְקֹוָק וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ.
משנה בשבועות:
רבנן – חייב אשם,
ר"ש – פטור, כי בכל קנס אין אשם,
שהרי אינו משלם קנס על פי עצמו, וממילא כשהכחיש – לא הכחיש ממון, שהרי גם אם היה מודה היה פטור.
הסבר המחלוקת (לפי המשך הגמרא תחילת מג.) – לא מחלוקת עקרונית, אלא:
כולם מודים לר"ש - בקנס אין אשם,
אלא שכאן המחלוקת מה עיקר התביעה של האבא:
לרבנן - בושת ופגם (כי מעדיף משהו בטוח ולא משהו אם יודה יפטר)
ולר"ש - הקנס (כי מעדיף לתבוע משהו עם סכום קצוב).
(מב. באמצע)
ב. מה אם כשעמד בדין?
כלומר, שואל אביי - אם התובע טוען שהאנס כבר עמד בדין והתחייב בקנס בבית דין אחר, והכחיש והודה, האם כעת זה הופך לממון ועל זה יש אשם?
רבא – כן זה ממון.
אביי – ר"ש עדיין חולק ולא מחייב אשם.
קושיות:
- הברייתא:
רישא – גם בקנסות כמו כפל ואונס יש אשם, מרבים מ"ומעלה מעל".
סיפא – ר"ש: בקנסות אין חומש, שהרי הדוגמאות בפסוק הם לא קנסות ("וכיחש")
אביי מבין שכל הברייתא בשעמד בדין,
ולכן רבנן ברישא מחייבים, (שהרי כבר אמרנו שגם לדעתם בקנס אין אשם)
ור"ש חולק עליהם ופוטר גם בשעמד בדין.
תגובות רבא:
- תחילה מציע תשובה דחוקה: כל הברייתא ר"ש,
וברישא עמד בדין ולכן חייב, ובסיפא לא עמד בדין ופטור.
דחייה – היה צריך להיות כתוב "ר"ש אומר" או "דברי ר"ש".
- רבא מודה לאביישזו מחלוקת,
ומתקן את מה שאמר לעיל: לגבי אשם לר"ש זה לא ממון,
אלא זה ממון רק לגבי זה שמורישו לבניו.
לסיכום:
- בקנס לפי כולם אין אשם וחומש.
- כשתובעו על אונס, מה עיקר התביעה:
לרבנן – בושת ופגם, ויש אשם,
ר"ש – קנס, ואין אשם.
- אחרי שעמד בדין:
רבנן – ממון, ויש אשם,
ר"ש – אכן לגבי ירושה נחשב ממון,
אך בכ"ז אין אשם, כי נובע מקנס ("וכיחש...").
- ממשנתנו -
על זה שגם לר"ש בעמד בדין נחשב ממון לירושה,
הרי במשנתנו (אונס) לר"ש לא מספיק שעמד בדין לגבי ירושה, אלא נחשב של האב רק אם גבו.
תשובה: זה דין מיוחד באונס ("ונתן") שלגבי האב נחשב ממון רק אחרי נתינה בפועל.
(בניגוד לקנס 30 של אבד כנעני, ששם כתוב "יתן").
- קושיות מהברייתא הנ"ל:
- על זה שבאונס יש דין מיוחד גם לר"ש שרק מנתינה -
הרי בברייתא כדי לפטור את אונס מאשם, ר"ש למד מ"וכיחש", שזה לימוד לכל הקנסות,
הרי יכל ללמוד מ"ונתן" שבאונס לא נחשב ממון עד הנתינה.
תשובה – בשביל מקרה שבו גם באונס זה ממון,
וזה אם עמד בדין, בגרה (ולגביה, בניגוד לאב, עמידה בדין מספיקה וכעת זה ממון), ומתה, וכך האב כן יורש, ולכן צריך לימוד מ"וכיחש") שבכ"ז אין אשם.
- על זה שבברייתא מדובר אחרי העמדה לדין, ושזה ממון גם לר"ש (לגבי ירושה) -
למה ר"ש בברייתא אומר "יצאו אלו שהם קנס", הרי הוא מסכים שאחרי עמידה לדין זה ממון?
תשובה – כעת הם ממון, אך באו מכוח קנס.
- מהמשנה בשבועות -
על זה שר"ש פוטר מאשם גם אחרי העמדה לדין -
הרי הסברא של ר"ש שם היא שאם היה מודה ממילא היה פטור,
והרי זה נכון רק לפני העמדה לדין!
תשובה – ר"ש אמר זאת לרבנן – לפחות תודו לי שפטור מאשם לפני העמדה לדין, כשזה עדיין קנס.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













