(לח. במשנה עד לט. במשנה)

תזכורת לפסוקים –

                אונס (דברים כב, כח-כט) –

"כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ.
וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ..."    

מפתה (שמות כב, טו-טז) –

"וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ  מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה.
אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת".

חלק א – נערה שהתארסה והתגרשה ונאנסה

רי"ס הגלילי – אין קנס, שהרי כתוב: "אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה"

ר"ע – יש קנס.

                         א.         למי הולך הכסף?

תרי תנאי אליבא דר"ע: (לח: שליש עליון, וכן ברבע התחתון שם מובאת ברייתא עם מחלוקת זו)

במשנה – לנערה,

בברייתא – לאבא.

                         ב.         ומה עם הפסוק?

לפי המשנה – הפסוק מלמד: עד האירוסין הכסף לאביה, אח"כ הכסף לנערה.

                קשה – למה לגבי שאר ההגדרות בפסוק (נערה, בתולה) לא אומרים כך.

לפי הברייתא (שתמיד הכסף לנערה) – "מתעלמים מהפסוק", ונכתב רק בשביל גז"ש למפותה.

                     הערה:

1. שבשניהם 50 שקלים.
   ורי"ס הגלילי ילמד את זה מ"כמוהר הבתולות" (כדלעיל י.).


2. 2.(לח: 1+)למה שלא נשאיר את "אשר לא אורסה" ונוריד את "בתולה" בשביל הגז"ש?

קושיות:

תשובה – יותר מסתבר שצריכה להיות בתולה כדי לקבל קנס, מאשר לא מאורשת, כי אז האונס שינה בה משהו מהותי יותר.

1. 3.(לח: שליש)איך בגלל הגז"ש עוקרים את הפסוק?!

תשובת רנבי"צ – גם לברייתא לא עוקרים את הפסוק לגמרי,
ו"לא ארוסה" מלמד שבזמן שמאורסת אין לה קנס (קים ליה),

ורק השינוי ל"לא אורסה" נעשה בשביל הגזירה שווה (תוס').

(ולמה צריך לימוד לקים ליה? ללמד ללמד שיש קים ליה גם בקנס.[1]

ולפי רבה (לד:) שאין קים ליה בקנס, לא נוכל לפרש כך, אלא הוא יאלץ לקבל את המשנה ולא הברייתא,
ואכן יאמר שגם בזמן שמאורסת יש קנס והולך אליה).

(דילוג לח: 6- עד לט. שליש עליון)

                          ג.          רבא: התארסה לאחר האונס, למי הקנס?

אם נישאה או התבגרה אחרי האונס, לפי כולם הקנס אליה,

אם רק התארסה אחרי האונס - האם גם האירוסין מעבירים את הקנס מהאבא אליה?

לפי רי"ס הגלילי, ולפי ר"ע במשנה – אין לאירוסין השפעה, והקנס לאבא,

אך לפי ר"ע בברייתא – שאם התארסה לפני האונס – הקנס אליה,

האם גם בהתארסה אחרי האונס?

            אביי – הקנס לאבא, שהרי לא כתוב "ונתן לאבי הנערה אשר לא אורשה",

                        וסברא – באירוסין היא עדיין גם ברשות האב (האב ובעלה מפירין נדריה),

                                    לעומת זאת בגרה או נישאה – יצאה ברשות אביה.

(לח: 6-)

חלק ב - הנערה נפטרה אחרי האונס

3 דעות :

א. אביי – פטור מקנס,

" וְנָתַן... לַאֲבִי הַנַּעֲרָ" – ולא לאבי המתה.

ב. רבא לפי מר בר רב אשי – התלבט (לט. שליש),

האם כשמתה נחשב כהתבגרה, שאז פוקעת זכות האב, וממילא אין למי לשלם ופטור.

ב. רבא (גירסה 1) – יש קנס, והלך לאבא.
ומתלבט: האם יש בגר בקבר? (לח: 3-)

כלומר, עצם זה שנפטרה לא פוטר מקנס, ואם נגמר דינו מהר - משלם לאב,
אך אם עבר זמן ו"התבגרה" בקבר (נערה + חצי שנה), האם כעת נחשבת בוגרת ולא ישלם לאב?

                אם נחשב שהתבגרה, ולא משלם לאב, מה הדין?

                שתי גרסאות בתוך גירסה זו:

1. לתינוק שנולד מהאונס.


2. לא ישלם כלל (לט. שליש).

דחייה – לא יתכן שנולד תינוק, שהרי אם נאנסה בנערותה – לא תספיק ללדת ולמות לפני שהתבגרה (6 חודשים), ואם נאנסה בקטנותה – היא לא תשרוד את הלידה.

[1] קשה, בדף הקודם רב אשי למד עיקרון זה כבר מ"עין תחת עין", לכן לכאורה גם הוא יאלץ לומר כמו המשנה ולא כמו הברייתא כאן.