ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
להבהרת העניין, נעמוד בס"ד על שלש נקודות ולהסבירן בקצרה, והן. א. מהות הבחירה. ב. המעשה הטוב. ג. המעשה הרע.
א. מהות הבחירה - ידוע הדבר שבכל פעולה שהאדם רוצה לעשות גשמית או רוחנית, טובה או רעה, מתרוצצות בקרבו שתי מחשבות מנוגדות, אחת חיובית ואחת שלילית. כלומר מחשבה אחת מחייבת אותה פעולה, ומחשבה אחת שוללת אותה, ומחשבות אלו נקראות בדברי רז"ל יצר הטוב ויצר הרע. דהיינו המחשבה המחייבת המעשה הטוב ושוללת המעשה הרע נקראת יצר הטוב, והמחשבה המחייבת המעשה הרע ושוללת המעשה הטוב נקראת יצר הרע. והאדם נתון במלחמה פנימית ותמידית זו כל ימי חייו עלי אדמות, ועליו לשקול במאזני שכלו ולהכריע לחיוב או לשלילה. וזאת היא הבחירה שיוצר הכל יתב"ש נתן בידי האדם. והיא לא תמצא בשום בעל חי זולתו, שכולם פועלים כל פעולותיהם מצד ההכרח וההרגל ללא כל רצון ובחירה. ולכן בצדק וביושר מגיע לאדם שכר על מעשיו הטובים ועונש על מעשיו הרעים, כי הוא מרצונו בחר לו אותה הדרך. ולזה צונו יתב"ש במצות התוכחה, באומרו יתב"ש, הוכיח תוכיח את עמיתך (ויקרא י"ט י"ז), בכדי לעורר בקרבו הצד החיובי.
ב. המעשה הטוב - המעשה הטוב כולל שני חלקים. א. מצות שבין אדם למקום. ב. מצות שבין אדם לחברו.
ג. המעשה הרע - הרע כולל ג"כ שני חלקים הנ"ל. ומובן הדבר שאין המעשה הטוב או הרע תלוי בדעתו של כל אחד להחליט מה זה מעשה טוב או מעשה רע, שהרי אין דעתו של זה דומה לזה (ברכות נ"ח ע"א), ומה שנראה לזה טוב נראה לשני רע וכן להיפך. אלא המעשה הטוב הוא זה שציוונו יתב"ש בתוה"ק לעשות שהן מצוות עשה, והמעשה הרע הוא זה שציוונו יתב"ש שלא לעשות, שהן מצוות לא תעשה.
והנה, מלבד השכר והעונש בעוה"ב, אפשר לאדם להרגיש בשכר ועונש גם בעוה"ז. והוא שטבע האדם להרגיש סיפוק נפשי ממעשה טוב ונפשו צהלה ושמחה, והרגשת אשמה עצמית ממעשה רע ונפשו עגומה ועצבה. וזה אומרם ז"ל ברוח קדשם, רשעים יצר הרע שופטן צדיקים יצר הטוב שופטן (ברכות ס"א ע"ב). ז"א, הרשעים לבם תמיד נוקפם וחיים במתיחות נפשית, ומצפונם מעיק עליהם. ולכן הרשעים תמיד מלאים חרטה (ראה נדרים ט' ע"ב), הצדיקים מוצאים תמיד סיפוק והנאה רוחנית וחיים בשלווה פנימית נפלאה, ומצפונם נקי ושקט.
לפי האמור על האדם לעמוד איתן במבחן קשה וממושך זה, ולהיות חזק כצור חלמיש לבל ילך שולל אחרי נטיותיו החומריות השליליות, ולהתרחק מכל מעשה רע כאמור. וזה יושג רק באמצעות לימוד התורה וספרי היראה. ועי"ז יתעוררו בקרבו הכוחות הרוחניים הדורשים ממנו קיום המצוות והגשמתן בחיים המעשיים, וכמ"ש המשורר הקדוש דוד המלך ע"ה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים ל"ד ט"ו).
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
