ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ב: שליש עליון – ד. 7+)
חלק א – האם בגיטין מתייחסים לאונס?
לגבי האכלת האישה כשהגיע זמן הנישואין ראינו למסקנה שמתייחסים לאונס (שאם הגיע הזמן ולא נישאו באונס – נחשב שלא הגיע הזמן),
מה לגבי גט? (נתן גט שיחול בתנאי מסוים, והתקיים התנאי אך באונס, האם מתעלמים מזה שזה באונס ונחשב שהתקיים התנאי וזה גט?).
דעת רבא וראיות לכאן ולכאן –
| גירסה א – מתעלמים מהאונס | גירסה ב – מתחשבים באונס (ג. 11+) |
| ראיות שמתעלמים: | דחיית הראיות: |
| 1. משנה (גיטין עו:) - גט אם לא בא עד 12 חודש, ומת, אינו גט. והרי זה שאין גט לאחר מיתה זה ברור (משנה שם עב.) אלא בא ללמד – מת אינו גט, אך חלה ולא הגיע – גט! כלומר מתעלמים ממחלתו. | לא בא ללמד על חולה, אלא ללמד שבניגוד לדעת רבותינו, אפילו שהתאריך היה הנוכחי, לא מניחים שזה למפרע, ולכן אינו גט. |
| 2. מהסיפא שם (עו:) – כשנתן גט למפרע אם לא יבוא תוך 12 חודש, ומת – הרי זה גט. והרי מוות זה אונס, ובכל זאת זה גט, | יתכן שדווקא במוות, כי רוצה לשחררה מייבום. אך בחלה – אולי מתייחסים לאונס ואינו גט. |
| 3. סיפור – אמר שיהיה גט אם לא יבוא תוך 30, וכמעט הגיע ולא יכל לעבור את הנהר – שמואל: הרי זה גט. | אולי מתעלמים רק מאונס שכיח (הרי ידע שיש שם נהר), |
| 4. סברא – מפני הפרוצות והצנועות. סיבה: שאם הגט לט יהיה מוחלט, אלא תלוי בכך שלא היה אנוס, צנועות יחששו שהיה אנוס, ופרוצות יטענו שלא היה אנוס. יכולת: כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. |
(ג. 8-)
חלק ב – מצבים שבהם לא התחתנו ברביעי
א. רב שמואל ברי"צ - כשבתי דין יושבין בכל יום – אפשר להתחתן בכל יום,
(כמו לפני תקנת עזרא שישבו בשני וחמישי, וכמו היום).
ומה עם שקדו? (שקדו זה לא רק דין של רב יוסף אלא מופיע גם בברייתא)
אכן זה בתנאי ששוקד על הסעודה מלפני שבת.
ב. בברייתא הנ"ל – (ג: 8+)
- מסכנה ואילך נהגו בשלישי, ולא מיחו בידם.
שההגמון היה בועל את הבתולה תחילה, והיו בנות שמסרו עצמן למיתה על זה,
ולכן כדי לבלבל את אנשי ההגמון – הקדימו לשלישי.
(וחכמים לא לימדום שאין צורך כי זה אונס ולא יאסרו על בעליהם,
כי כהנות אכן ייאסרו, וכי פרוצות יעשו זאת ברצון).
ולא עקרו את תקנת יום רביעי, כי גזירת ההגמון תחלוף מתישהו.
- 2."ואם מחמת האונס" – מותר גם בשני.
- ששר הצבא מגיע לעיר ביום רביעי, ואנשי המטבח מגיעים בשלישי, ויקחו האוכל של החתונה, לכן הקדימו לשני.
- מת אביו של חתן או אמא של כלה(בדווקא) ביום שני שלפני החתונה,
והכל כבר מוכן לחתונה,
ואם ידחו את החתונה לא יהיה מי שיארגן להם אותה שוב (האב – אוכל, האם – תכשיטין),
יתחתנו עוד באותו יום, בועל, קוברים,
ועושים שבעת ימי משתה (בהפרדה), ואח"כ שבעת ימי אבלות.
המשך פירוט בדף הבא.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










