ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיזמני התפילות | |
זמן שחרית, מנחה, מוסף וערבית | |
א תְּפִלַּת הַשַּׁחַר - מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וּזְמַנָּהּ עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית, שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַיּוֹם. וְאִם עָבַר אוֹ טָעָה וְהִתְפַּלֵּל אַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת עַד חֲצוֹת הַיּוֹם - יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלָּה מִן הַתּוֹרָה, כָּךְ מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ שֶׁתִּקְּנוּ לָהּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים. | א מִצְוָתָהּ - הזמן המובחר להתפלל אותה. הָנֵץ הַחַמָּה - עלות השמש באופק. ואם אינו יודע מתי בדיוק הזריחה, "אין חובה לדייק הזמן, אלא לפי שיקול דעת המתפלל, שהוא הוא הזמן" (שו"ת רנה). חוֹבַת תְּפִלָּה - תפילת שחרית. מִדִּבְרֵיהֶם - של החכמים והנביאים. חֲכָמִים וּנְבִיאִים - בבית דינו של עזרא היו גם נביאים (ראה לעיל ביאור א,ד). |
ב כְּבָר אָמַרְנוּ (לעיל א,ה) שֶׁתְּפִלַּת מִנְחָה - כְּנֶגֶד זְמַן תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם תִּקְּנוּ זְמַנָּהּ. וּלְפִי שֶׁהָיָה הַתָּמִיד קָרֵב בְּכָל יוֹם בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה, תִּקְּנוּ זְמַנָּהּ מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת 'מִנְחָה קְטַנָּה'. וּלְפִי שֶׁבְּעֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַתָּמִיד בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, אָמְרוּ שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל מֵאַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה - יָצָא; וּמִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן זֶה - הִגִּיעַ זְמַן חִיּוּבָהּ. וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת 'מִנְחָה גְּדוֹלָה'. | ב בֵּין הָעַרְבַּיִם - המחצית השנייה של היום. קָרֵב בְּכָל יוֹם בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה - קרבן התמיד של בין הערביים קרב מאוחר, כיוון שאסור לשחוט אחריו שום קרבן חוץ מקרבן פסח (תמידין ומוספין א,ג). בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה - שהוא תחילת זמנו המקורי, כשברור שכבר עברה מחצית היום, והוא "משיאריך הצל וייראה לכל שהאריך, והוא משש ומחצה ומעלה עד סוף היום" (שם א,ג). בערב פסח נעשה הדבר כדי שיספיקו להקריב קרבן פסח ולצלותו לפני כניסת השבת (שם א,ה). |
ה תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין - זְמַנָּהּ אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וְהַמִּתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁבַע שָׁעוֹת - אַף עַל פִּי שֶׁפָּשַׁע, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם. | ה אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר - משום שקרבן מוסף היה קרב אחר התמיד של שחר (תמידין ומוספין ד,ט; ז,א). פָּשַׁע - נמנע מלעשות את חובתו מתוך עצלות והתמהמהות. |
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. תְּפִלַּת נְעִילָה - כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. | ו עַמּוּד הַשַּׁחַר - ראה ביאור קריית שמע א,יא. |
תפילה קודם זמנה | |
ז הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קֹדֶם זְמַנָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ. וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּשְׁעַת הַדְּחָק אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר - יָצָא. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁלְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵן מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁלְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת; לְפִי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, אֵין מְדַקְדְּקִין בִּזְמַנָּהּ. וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא קְרִיַּת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. | ז בִּשְׁעַת הַדְּחָק - "כגון שהיה משכים לצאת לדרך" (קריית שמע א,יב). וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל - ואף לקדש ולהבדיל, ש"יש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת. וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום, אף על פי שעדיין היא שבת, שמצוַת זכירה לאמרה בין בשעת כניסתו ויציאתו בין קודם לשעה זו במעט" (שבת כט,יא). |
תשלום תפילה | |
ח כָּל מִי שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן תְּפִלָּה, וְלֹא הִתְפַּלֵּל: בְּמֵזִיד - אֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם; בְּשׁוֹגֵג, אוֹ שֶׁהָיָה אָנוּס אוֹ טָרוּד - מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ תְּפִלָּה בִּזְמַן תְּפִלָּה הַסְּמוּכָה לָהּ; וּמַקְדִּים תְּפִלָּה אַחֲרוֹנָה, וְאַחֲרֶיהָ מִתְפַּלֵּל אֶת הַתַּשְׁלוּמִין. | ח מְשַׁלֵּם - משלים את מה שהחסיר. טָרוּד - שאינו יכול לכוון את דעתו (ראה להלן ד,טו והלאה). וּמַקְדִּים תְּפִלָּה אַחֲרוֹנָה - מתפלל תחילה את התפילה שהיא חובה, כיוון שהוא זמנה. |
ט כֵּיצַד? טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית עַד שֶׁעָבַר חֲצִי הַיּוֹם - יִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם: הָרִאשׁוֹנָה תְּפִלַּת מִנְחָה, וְהַשְּׁנִיָּה תַּשְׁלוּמֵי שַׁחֲרִית. טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ - מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם: הָרִאשׁוֹנָה עַרְבִית, וּשְׁנִיָּה תַּשְׁלוּמֵי מִנְחָה. טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר - מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם: רִאשׁוֹנָה שַׁחֲרִית, וּשְׁנִיָּה תַּשְׁלוּמֵי עַרְבִית. | ט וְלֹא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית - כלומר תפילת שמונה עשרה (לעניין קריאת שמע וברכותיה ראה קריית שמע א,י). עַד שֶׁ - טרם. חֲצִי הַיּוֹם - סוף זמן תפילת שחרית. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ב'
3 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ג'
4 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ד'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים א'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"א
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
