ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אורי שרגא בן פנינה
א. מותר להוסיף דם דגים לתבשיל באופן שיתבטל ולא יהיה ניכר. אם הדם ניכר בתבשיל יש להוסיף לתבשיל מעט קשקשים או חתיכת דג על מנת שיהיה ניכר שמדובר בדם דגים.
ב. דג שהתבשל עם בשר אסור באכילה, אך מותר לבטלו בששים לכתחילה.
א. ביטול איסור שמקורו הוא 'מראית עין'
שאלה מעניינת בדיני ביטול איסור לכתחילה נשאלה בשו"ת אמרי טעם.
האם מותר לבטל איסור שאסרו חז"ל משום מראית עין? לדוגמא, דם דגים אסור משום מראית עין, ועל מנת לאוכלו יש להניח בו קשקשים כדי להראות שהוא דם דגים.
האם ניתן להתיר באופן אחר, כגון להוסיף אותו לתבשיל שיש בו ששים כנגדו וכך הוא יתבטל או שהדבר אסור מדין 'ביטול איסור לכתחילה'?
בעל ה"אמרי טעם" משיב הדבר מותר, מאחר והסיבה שאסור לבטל איסורים היא שאם נתיר זאת לא יהיו כלל איסורים בעולם, והכל יהיה מותר. סיבה זו שייכת רק באיסור מחמת עצמו, אך בדבר שמותר מצד עצמו, ורק אסרו אותו משום מראית עין, לא שייכת סיבה זו, וממילא יהיה מותר לעשות זאת. ובפרט בדוגמא שהבאנו, שהתירו את המראית עין על ידי קשקשים אין טעם לאסור על ידי ביטול4.
אולם בדיני ביצים משמע להיפך. שכן במקרה של דם שנמצא בביצה באופן שלא אוסר אותה (מעיקר הדין, אלא רק מחמת מראית עין), פסק השו"ע שאם טרפו את הביצה בשוגג מותרת. הש"ך מבאר שמאחר והאיסור בדם זה הוא רק מדין מראית עין מאחר ועירבו בשוגג מותר, אך אם היה מערבו במזיד אסור. הרי לפנינו, שאף בדבר שאסור רק מדין מראית עין אסור לבטל איסור לכתחילה.
להלכה, נראה שבדברים בהם חז"ל הגדירו דרך היתר (כגון, דם דגים שכנסו בכלי- מותר לשתותו אם יתנו בו קשקשים) מותר לבטל לכתחילה. בדברים בהם לא הגדירו דרך היתר (כגון, דם בקשר הביצה) אסור לבטל לכתחילה5.
ב. ביטול דגים שהתערבו עם בשר
שאלה מצויה ומעשית בדיני ביטול איסור לכתחילה שייכת למאכלים שיש בהם סכנה.
דבר ידוע ומפורסם שאסרו לאכול דג ובשר יחד משום סכנה. מה הדין כאשר התבשל דג עם בשר, האם מותר לבטל את הדג או הבשר על ידי עירובו בחתיכות אחרות?
מצינו שלש שיטות בדבר:
א. יש אומרים שמאחר ולא שייך בדין זה איסור, לא שייך דין ביטול איסור. לכן מותר לכתחילה לרבות חתיכות ולבטל את החתיכה שיש סכנה באכילתה3.
ב. יש אומרים שמאחר ומדאורייתא אסור לאדם להכניס עצמו לסכנה, אסור לבטל את החתיכה, שהרי הוא מבטל איסור4.
ג. דעת הט"ז שבדבר שאסור משום סכנה כלל אין ביטול ותמיד הוא מסוכן (גם כשיש נגדו ששים)5.
להלכה פסק הגר"ע יוסף זצ"ל כדעה הראשונה6.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










