ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב ב).
בלי להיכנס למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בנושא, הרי שקידוש החודש ועיבור השנה הם שני נושאים שניתנו בידי בית הדין הגדול. כל החלטה של בית הדין מחייבת, אפילו ניתנה בטעות, אף על פי שיש לה השפעה על דיני ממונות רבים ואפילו על דיני נפשות. כמאמר חז"ל:
"לא היתה השנה צריכה לעבר ועיברוה אנוסים או שוגגים או מוטעים, מנין שהיא מעוברת שנאמר: "אשר תקראו אותם מועדי" -"אתם" - אפילו שוגגים, "אתם" - אפילו מוטעים, "אתם" - אפילו אנוסים. אם קראתם אתם - מועדיי, ואם לאו - אינן מועדיי" (ספרא אמור פרשה ט ג).
קדושת הזמן נחלקת לשתי קבוצות:
א. הזמנים המקודשים ועומדים מששת ימי בראשית, בידי בורא עולם. קדושתם מכונה "קביעא וקיימא".
ב. הזמנים שמתקדשים על ידי נציגי עם ישראל וקדושתם תלויה בהחלטת בית הדין הגדול.
השבת קבועה ועומדת. ראשי החודשים, החגים והמועדים תלויים ועומדים בהחלטת עם ישראל באמצעות נציגיו. השמיטה קבועה מצד אחד והיא תמיד חלה בכל שנה שביעית. מצד שני המצווה חלה מדאורייתא רק אם בית הדין מונה את השנים.
נשאלת השאלה מה יקרה אם בית הדין יחליט לעבר את שנת השמיטה? האם בחודש הנוסף על השנה יחולו דיני השביעית? האם האיסורים לעבד את הקרקע יחולו עוד חודש? האם מה שיגדל בחודש העיבור יהיה פטור מתרומות ומעשרות, כדין מה שגדל בשנת השבע?
לכאורה, יש כאן התנגשות בין מערכת הזמנים המקודשים בידי שמים, כמו השבת , ומערכת הזמנים שקדושתם תלויה בידי אדם, כמו החגים המושפעים מההחלטה על עיבור השנה.
בסוגיא במסכת סנהדרין מובא:
"תנו רבנן: אין מעברין את השנה לא בשביעית, ולא במוצאי שביעית, אימתי רגילין לעבר - ערב שביעית" (דף יב ע"א).
נחלקו רש"י והרמב"ם בטעם ההימנעות מעיבור שנת השבע. רש"י הסביר "שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע ". כלומר, בית הדין מתחשב בצרכי עם ישראל וכדי לא להכביד עליהם כלכלית, אין מאריכים את השנה באמצעות העיבור ואין מאריכים את התקופה בה אסור לעבד את השדות. הרמב"ם נימק: "ואין מעברין בשביעית שיד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרבן העומר ושתי הלחם" (הלכות קידוש החודש פרק ד הלכה טו). הדאגה לפי הרמב"ם היא לצרכי שמים, כדי שאפשר יהיה למצא שעורים וחיטים עבור העומר ושתי הלחם.
בירושלמי מובא דיון בשאלה מה המקור לכך שיש לבית הדין (נציגי עם ישראל) את הכח להפקיר רכוש ומובאת הראיה הבאה: "ר' יונתן ברי' דר' יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עברוה הרי זו מעוברת, וחודש אחד שהוא מוסיף- לא פטור ממעשרות היא?!" (מסכת פאה פרק ה ה"א).
נחלקו גדולי עולם בשאלה מי מפקיר את השדות בשנת השבע? האם הם מופקרים ועומדים בידי שמים או שהבעלים הם אלה המפקירים? שני ענקים, מרן הראי"ה קוק והרידב"ז (הרב יעקב דוד וילובסקי מצפת) שהתייצבו משני צדי המתרס ההלכתי (וחלקו גם בשאלה אם להשתמש ב"היתר המכירה" אם לאו) ניסו להביא ראיה לשיטתם בשאלה על הגורם להפקר מדברי הירושלמי הנ"ל. להרחבה, ניתן לעיין בשיעור מס' 6 בנושא השמיטה, באתר 'ארץ חמדה'.
במאמר מוסגר נציין כי למרות המחלוקות ההלכתיות הקשות, שמרו גדולי עולם אלה על יחסי ידידות וכבוד הדדים, דבר שיש ללמוד מהם גם בדורנו.
חכמי כל הדורות הוטרדו בשאלה: מה מרכזי יותר מבחינה רוחנית, "כלל ישראל" או ה"שכינה"? האם לתבוע את כבוד האב (בין אדם למקום) או לתבוע את כבוד הבן (צרכי עם ישראל ובן אדם לחברו)?
הבה נתפלל ששתי השאלות תהיינה מעשיות מן התורה, בקרוב בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
