ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְקֹוָק לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ " (שמות ו' ב-ד).
מטרתה של יציאת מצרים היא חיי תורה מלאים בארץ ישראל. מצוות השמיטה איננה אחת מהמצוות התלויות בארץ, אלא היא מצווה, שהישיבה בארץ תלויה בקיומה ושמירתה.
כך מפורש בפסוקי התוכחה של פרשת בחוקותי:
"וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה: אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ"
(ויקרא כ"ו לג-לה)
כך גם מפורש בדברי עזרא הסופר בספרו דברי הימים, בשם הנביא ירמיהו, ערב חורבן בית ראשון והשלמת תהליך הגלות:
"לְמַלֹּאות דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה"
(דברי הימים ב פרק ל"ו כא)
כיצד נוכל להתקרב לתיקון המצב, גם אם עדיין לא ניתן לסמוך על ההבטחה האלקית כי בשנה הששית נקבל יבול של שלש שנים, מכיוון שקיום המצווה איננו עדיין חובה מן התורה?
יש אפשרות בדיעבד גדול, תוך צער ותפילה כי נזכה בקרוב לקיים את המצווה כהלכתה, לפתור את הבעיה ולמכור את השדות לנכרי כדי לחזק את החקלאות היהודית בארץ ישראל, בהסתמכות על גדולי עולם שתמכו בפתרון זה.
הרבה יותר בדיעבד ניתן לצרוך רק יבול של נכרים, לפגוע בחקלאים היהודים, שמגלמים את העשיה הציונית במיטבה ואולי לחזק במישרין או בעקיפין את אלה הזוממים לגרשנו מנחלתנו. עקיפה זו של המצווה, שחלק מגדולי ישראל תמכו בה, גם היא בעייתית מאוד.
המחלוקת בין המחנות בדבר מי משתי הדרכים עדיפה הלכתית, הפכה לצערנו הרב למחלוקת חברתית ופוליטית. מחלוקת זו מתנגדת במהותה לאחד העקרונות החשובים ביותר שעומדים בבסיס מצוות השביעית - אחדות והגברת האחריות והערבות ההדדית של כל יושבי ארץ ישראל, עד שנגיע בע"ה ל"כל יושביה עליה", לפי סדר השבטים.
אנו מודים לקב"ה כי זימן בידנו את האפשרות להיות שותפים באוצר בית דין הכללי, ששותפים בו (לפי סדר הא"ב) הרב מרדכי אייכלר דומ"ץ - חסידות בעלז, הרב יוסף אפרתי - ראש בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, הרב שמעון בעדני - חבר מועצת חכמי התורה, הרב אברהם ברוידא - דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, הרב זאב ויטמן - רבה של תנובה, הרב ישראל מנדלסון - רבה של קוממיות ואנכי.
הירקות והפירות של אוצר בית דין זה יחולקו (החל מהשבוע), במחיר השווה לכל נפש (תמורת ההוצאות הישירות בלבד של עבודת החקלאי כשליח בית הדין), ללא כל בעיה של "לאכלה ולא לסחורה", לכל מגזרי הציבור, בכל רחבי הארץ.
אפשרות זו נפתחה הודות לנדיבותו של ידידנו היקר מר ארי ברגמן. זהו פתרון לכתחילה שאיננו עוקף את מצוות השמיטה אלא מאפשר את קיומה בדרך הקרובה ביותר בימינו, למצב האידאלי.
נסיים בתפילה כי ממשלת ישראל תאמץ פתרון זה כפתרון לאומי כללי, מתוך אוירה של אחדות, לכלל חלקי הציבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
