ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תלמוד תורה
- רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁבִיעִינידוי וחרם | |
נידוי לחכם | |
א1 חָכָם זָקֵן בְּחָכְמָה, וְכֵן נָשִׂיא אוֹ אַב בֵּית דִּין שֶׁסָּרַח - אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה כְּיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו. אֲבָל כְּשֶׁחָטָא שְׁאָר חַטָּאוֹת - מַלְקִין אוֹתוֹ בְּצִנְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם, וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה" (הושע ד,ה) - אַף עַל פִּי שֶׁכָּשַׁל, כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה. וְאוֹמְרִים לוֹ 'הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ'. | א1 זָקֵן בְּחָכְמָה - חכם גדול (לעיל ו,א). נָשִׂיא... אַב בֵּית דִּין - ראה לעיל ביאור ו,ו1. שֶׁסָּרַח - שחטא. בְּפַרְהֶסְיָא - בציבור, מפני שיש בדבר משום חילול השם. יָרָבְעָם בֶּן נְבָט - שחטא והחטיא את הרבים בעבודה זרה (ראה מלכים א יב,כה-לג). הִכָּבֵד - התכבד, שמור על כבודך (על פי מלכים ב יד,י). |
הנידוי והחרם | |
ב וְכֵיצַד הוּא הַנִּדּוּי? אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי בְּשַׁמְתָּא'. וְאִם נִדּוּהוּ בְּפָנָיו - אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי זֶה'. וְהַחֵרֶם - אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי מָחֳרָם'. וְ'אָרוּר' - בּוֹ אָלָה, בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ נִדּוּי. | ב בְּשַׁמְתָּא - 'בנידוי' בארמית. בּוֹ אָלָה וכו' - כלומר ניתן לומר גם 'ארור', שמשמעות לשון זו היא גם קללה (סנהדרין כו,ג), גם שבועה, כגון 'ארור לה' מי שיאכל...', וענה אמן (שבועות ב,ב), וגם נידוי. |
ג כֵּיצַד מַתִּירִין הַנִּדּוּי אוֹ הַחֵרֶם? אוֹמְרִין לוֹ 'שָׁרוּי לָךְ וּמָחוּל לָךְ'. וְאִם הִתִּירוּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו - אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי - שָׁרוּי לוֹ וּמָחוּל לוֹ'. | ג שָׁרוּי - מותר. |
ד מַה הוּא הַמִּנְהָג שֶׁיִּנְהֹג הַמְּנֻדֶּה בְּעַצְמוֹ וְשֶׁנּוֹהֲגִין עִמּוֹ? מְנֻדֶּה אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס כְּאָבֵל כָּל יְמֵי נִדּוּיוֹ, וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וְלֹא כּוֹלְלִין אוֹתוֹ בַּעֲשָׂרָה לְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עֲשָׂרָה, וְלֹא יוֹשְׁבִין עִמּוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא לַאֲחֵרִים, וְשׁוֹנִין לוֹ, וְנִשְׂכָּר, וְשׂוֹכֵר. וְאִם מֵת בְּנִדּוּיוֹ - בֵּית דִּין שׁוֹלְחִין וּמַנִּיחִין אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁהֵן רוֹגְמִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהוּא מֻבְדָּל מִן הַצִּבּוּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְאֵין מְלַוִּין אֶת מִטָּתוֹ. | ד לְסַפֵּר - להסתפר. מְזַמְּנִין עָלָיו - מצטרף לברכת הזימון שלפני ברכת המזון, הנאמרת כששלושה אוכלים יחד. יוֹשְׁבִין עִמּוֹ - ובכללה השהייה עמו בעמידה, כגון דיבור עמו ברחוב (ק'). שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים - מלמד. וְנִשְׂכָּר - כפועל. מַסְפִּידִין - אומרים עליו דברי הספד, דברי כבוד למת. |
נידוי לכבוד חכם | |
יג4 וְכֵן הָיָה דֶּרֶךְ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים: שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמּוֹחֲלִין לַמְּחָרֵף וְסוֹלְחִין לוֹ. וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִין בְּמַעֲשֵׂיהֶן הַנָּאִין, וְאוֹמְרִין שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִדּוּ אָדָם וְלֹא הֶחֱרִימוּהוּ לִכְבוֹדָן. וְזוֹ הִיא דַּרְכָּן שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ בָּהּ. | יג4 שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין - אף אם הם שומעים את חרפתם וחשים עלבון, רגש המוסר ואהבת הבריות שבהם מתגברים, ואינם משיבים מגדלות רוחם (וראה דעות ב,ג3 בביאור). לַמְּחָרֵף - למקלל, למבזה. |
יג5 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבִּזּוּהוּ אוֹ חֵרְפוּהוּ בַּסֵּתֶר. אֲבָל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁבִּזָּהוּ אוֹ חֵרְפוֹ אָדָם בְּפַרְהֶסְיָא - אָסוּר לוֹ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ; וְאִם מָחַל - נֶעֱנָשׁ, שֶׁזֶּה בִּזְיוֹן תּוֹרָה; אֶלָּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הַרְבֵּה כַּנָּחָשׁ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְיִסְלַח לוֹ. | יג5 נוֹטֵר הַרְבֵּה כַּנָּחָשׁ - המכיש ואין לו הנאה מן ההכשה (ע"פ ירושלמי פאה א,טז), כן ראוי שיהיה כעס תלמיד החכמים על כבוד התורה ולא על כבודו, שהרי אסור לו לנקום ולנטור על עניין אישי (דעות ז,ז-ח). פירוש אחר: דימויו של הנחש כנקמן מיוסד כנראה על הכתוב: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה" (בראשית ג,טו). שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וְיִסְלַח לוֹ - "ואם חזר וביקש ממנו למחול לו, צריך שימחול, ולא יהיה המוחל אכזרי" (דעות ו,ו), מפני ש"אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס. ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלב שלם ובנפש חפצה... וזה הוא דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון" (תשובה ב,י). |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה (7)
מפעל משנה תורה
5 - הלכות תלמוד תורה ה'
6 - הלכות תלמוד תורה ו'
7 - הלכות תלמוד תורה ז'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.

רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













