ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
הכבד והכעס קשורים זה לזה. במסכת ברכות (סא, ב) נאמר "כבד כועס". הכבד הוא מלא בדם. האסוציאציות שעולות באופן מיידי מהמפגש עם המילה דם הן כעס, זעם, הרס. אפשר למצוא כמעט אצל כל אדם את נקודת הרתיחה שלו. את הנקודה שבה "הדם עולה לו לראש". כאשר התוכניות של האדם אינן מתממשות, כלומר המציאות לא מתאימה את עצמה למה שנראה לו נכון – הוא כועס. כאשר הילדים לא מתנהגים כמו שצריך, העומס בעבודה גדול מדי – כל אלה מביאים לרתיחת הדם.
לפעמים הצבת לעצמך אתגרים, רצית לעשות דברים מסוימים שנראים לך טובים ונכונים – ולמרבה ההפתעה הם לא מתממשים. רצית לפנות זמן ללמוד יותר תורה, לכוון יותר בתפילה, ולהבדיל - לעשות דיאטה, לשבת בנחת עם המשפחה – ולא הצלחת. כל האכזבות הללו מביאות לכעס.
חודש טבת הוא חודש שעלול לכעס. חודש טבת הוא שיא הקושי במרוץ השנתי: שיא השגרה. שיא הלחץ בעבודה. שיא החורף. הלילות מתארכים, צום עשרה בטבת, האפלה גוברת. הכול יכול להצטייר כחדגוני, אפור. מלא אכזבה. מלא כעס.
יחד עם זאת, גם לכעס ישנו תפקיד בעולם. מצד אחד, "כל הכועס... חוכמתו מסתלקת ממנו" (פסחים סו, ב), אולם מצד שני אומר החכם מכל אדם: "כי ברוב חכמה רוב כעס" (קהלת א, יח). רוצה לומר: חוכמה מאפשרת כעס. הכעס, כמו כל מידה רעה, הוא סוג של כוח, שיש לתעל אותו לכיוון הנכון מתוך חוכמה.
כעס נכון הוא ההתקוממות הצודקת כנגד החסרונות הקיימים במציאות. כעס נכון הוא ביקורת בונה . במקומות שונים בש"ס, כאשר חז"ל מבקשים לבקר מישהו הם משתמשים במקום במילה כעס במינוח "הקפדה". בוודאי שצריך להקפיד על כך שהתוכניות לא מתממשות, שהילדים משתוללים, שמישהו פוגע בי בלי סיבה. ובוודאי שיש להקפיד על כך שהמציאות הציבורית בעם ישראל אינה מתנהלת כראוי.
העי"ן של הכעס
כיצד אם כן מבדילים בין כעס שלילי להקפדה חיובית? בין כעס שמסלק חוכמה לכעס שבא מתוך חוכמה?
כפי שציינו בראש המאמר, האות הייחודית לחודש טבת היא עי"ן. האות עי"ן מסמלת את איבר הראייה. העין מאפשרת את מיקוד המבט. הסנהדרין נקראים "עיני העדה" (במדבר טו, כד) ולכן רק הם, מתוך אבחנה תורנית, יכולים לעתים להוציא אנשים להורג, לממש את הכעס הציבורי כלפי דברים שהורסים את המציאות כמו עבודה זרה או גילוי עריות.
כאשר שמואל פוגש את דוד בפעם הראשונה, הוא מבחין בכך שדוד "אדמוני עם יפה עיניים" (שמואל א' טז, יב). מסביר המדרש ששמואל מזהה שדוד הוא אדמוני, יש לו כוח של דם, הוא יודע לכעוס. אבל יחד עם זה הוא "יפה עיניים", כלומר "שאינו הורג אלא מדעת סנהדרין" (בראשית רבה סג). הוא יודע לכעוס במקום ובמינון הנכון מתוך מבט תורני.
אם אדם מסוגל בשעת כעסו לסמן באופן נקודתי על מה הרוגז, מה הפריע לו, מה החיסרון האמיתי שהוא זיהה כאן – זהו כעס חיובי, כעס שמגיע מתוך "יפה עיניים". כעס מסוג כזה גם מאפשר טיפול נכון בבעיה. כעס מסוג זה יופיע לא בצורה של אובדן שליטה ורתחנות שרק מחמירים את המצב, אלא באופן מדוד, מבוקר ויעיל.
אדם לא אמור לתבוע מעצמו תביעות בסגנון "אני אף פעם לא אכעס על הילדים", זאת מדרגה שרק אנשים גדולים מאוד יכולים להגיע אליה. המשפט אמור להיות אחרת: "אני אף פעם לא מאבד שליטה". המטרה היא לדעת לשלוט בכעס, ולהשתמש בו על מנת לקדם ולייעל את המציאות.
בחודש טבת של שנה זו אנו נפגשים עם עוד פוטנציאל של כעס וביקורת. אנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות לא פשוטה. גם כאן קל להיתפס לצדדים החיצוניים של הכעס, אולם זהו כעס שאינו מוביל לשום מקום. אנו זקוקים בחודש זה לכעס מתוך עין טובה, לביקורת בונה שבה כל אחד מגבש את דעתו על הדברים שזקוקים לתיקון במציאות וחושב כיצד לעשות זאת בדרך יעילה ונבונה.
חודש טבת הוא החודש של שיא החיכוך עם הקשיים והשגרה. דווקא בחודש זה חשוב להתבונן איך כועסים, ולפתח את ההבחנה הדקה על מה כועסים. לפתח כעס פרופורציונלי וממוקד. זהו החודש שבו מגיעה העשייה השנתית לשיאה. פסגת היצירה של השנה. זהו הזמן לנסות לזהות את מקום היצירה שלי בעולם, ולתעל את העוצמה האדירה הזאת של יצר הכעס ליצירה טהורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
