ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
וכתב רבינו האר"י החי זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.
והנה טבע העולם שהנאשם על איזה עבירה, ובפרט אם היא עבירה חמורה, מתכונן למשפטו בעוד מועד, ומסדר טענותיו יפה, ומעמיד לו סנגור בקי ומומחה, ולא חוסך כל מאמץ או הוצאה כספית ועושה כל אשר ביכולתו בכדי שיצא זכאי, או למצער שיקילו השופטים בענשו. ואם על עונש הגוף ששניהם חולפים,0 משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כאמור, ק"ו בעונש הנשמה ששניהם נצחיים, שעליו לחפש סנגור טוב ומעולה, וכמ"ש רז"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נ"ח ע"א), והסנגור האמיתי בעומדו למשפט הם המצוות והמעשים הטובים. ולכן בדרך כלל מקובל בעם ישראל שמרבים במצוות ובמעשה צדקה וחסד בחדש אלול יותר מכל השנה, כי אז מתעורר לתחייה הניצוץ היהודי הקדוש הרדום והחבוי במעמקים במשך כל השנה, ונפשו של כל יהודי שואפת להתעלות רוחנית, מתוך ערגה וכמיהה לדברים רוחניים נעלמים ובלתי נתפשים בחושיו הגשמיים. אולם זה תלוי בשלשה דברים, א. הכנה. ב. טהרת המחשבה. ג. קדושת המעשה. ולפי המאמץ שהוא משקיע בשלשה דברים הנ"ל, זוכה ומרגיש בנועם ה' יתעלה אם רב ואם מעט.
וכתבו רבותינו חכמי המוסר זלה"ה, כי כמו שיש שלשה סוגים בסוחרים, דהיינו סוחרים סיטונאים גדולים עושים מאזן יומי לדעת הכנסותיהם והוצאותיהם, סוחרים זעירים עושים מאזן חדשי, סוחרים קמעונאים עושים מאזן שנתי, כמו כן אותו הדבר בבעלי תשובה, צדיקים חסידים ואנשי מעשה, עושים חשבון הנפש יום יום לפני שינתם, ואלה נקראים "מארי דחושבנא" ומעלתם רמה ונשגבה לאין ערך, אנשים בינוניים פעם בחדש, בערב ראש חדש שהוא יום כפור קטן, אנשים פשוטים פעם אחת בשנה, בחדש אלול, לפני ראש השנה, וזה רמוז בדברי רז"ל, באמרם: אחורי ארי ולא אחורי אשה (ברכות ס"א ע"א), כי ידוע שמזל חדש אב הוא אריה, ומזל אלול בתולה, ורצו לרמוז לנו בזה, שעל האדם לשוב בתשובה אחרי חדש אב שמזלו אריה, והיינו באלול, ולא לחכות עד אחרי אלול שמזלו אשה.
תכלית הדברים, שהאיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, עליו להתעמק במחשבות טהורות ולהאמין באמונה איתנה ומוחלטת כי אם יקדש מעשיו ויטהר מחשבותיו ויקבל עליו לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, יהיה לבו נכון ובטוח כי ה' יתעלה, החפץ בתשובת השבים, יקבל תשובתו ברצון, כי ימינו פשוטה לקבל שבים, ובעומדו למשפט בר"ה יצא זכאי בדינו, ויצא כנוגה צדקו וארוכתו מהרה תצמח.
והגם שר"ה הוא יום הדין כאמור, עכ"ז אוכלים ושותים ושמחים שמחה של מצווה ולא של הוללות ושכרות ח"ו, כי ביטחוננו חזק ואיתן באבינו שבשמים יתב"ש שיוציא משפטנו לאור ונצא זכאים בדיננו, וכמ"ש רז"ל במדרש רבה פרשת אחרי פרשה כ"א עה"פ לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, אורי בר"ה וישעי ביום הכיפורים ע"כ (ראה הרב קש"ע סימן קכ"ח ס"ב).
ומנהג ישראל, לקרוא תהלים פעמיים במשך החג כמספר "כפר". וצריך משנה זהירות שלא לבזבז זמן יקר זה בשיחה בטילה וליצנות או במושב לצים רח"ל, אלא לנצלו לתפלה וללימוד כנ"ל כי קדוש היום לאדוננו יתב"ש, וכמ"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה (יומא ט"ל ע"א). וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ע"ש הרב המחבר ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
