ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הרמב"ם היומי
- הקדמה
י. סֵפֶר טַהֲרָה | |
הִלְכוֹתָיו שְׁמוֹנֶה, וְזֶה הוּא סִדּוּרָן: הִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת, הִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה, הִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת, הִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, הִלְכוֹת שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, הִלְכוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין, הִלְכוֹת כֵּלִים, הִלְכוֹת מִקְווֹת. | |
הִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת - מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא דִּין טֻמְאַת מֵת (עשה קז). | |
הִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: רִאשׁוֹנָה - דִּין פָּרָה אֲדֻמָּה (עשה קיג). שְׁנִיָּה - דִּין טֻמְאַת מֵי נִדָּה וְטַהֲרָתָן (עשה קח). | |
הִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, שֵׁשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁתֵּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לְהוֹרוֹת בְּצָרַעַת אָדָם כְּדִינָהּ הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה (עשה קא). ב) שֶׁלֹּא יָקֹץ סִימָנֵי טֻמְאָה (ל"ת שח). ג) שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנֶּתֶק (ל"ת שז). ד) שֶׁיִּהְיֶה הַמְּצֹרָע מְפֻרְסָם בִּקְרִיעַת בְּגָדָיו וּפְרִיעַת רֹאשׁוֹ וַעֲטִיָּה עַל שָׂפָם (עשה קיב). ה) טַהֲרַת צָרַעַת (עשה קי). ו) שֶׁיְּגַלֵּחַ הַמְּצֹרָע אֶת כָּל שְׂעָרוֹ כְּשֶׁיִּטְהַר (עשה קיא). ז) דִּין צָרַעַת הַבֶּגֶד (עשה קב). ח) דִּין צָרַעַת הַבַּיִת (עשה קג). | |
הִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב - יֵשׁ בִּכְלָלָן אַרְבַּע מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) דִּין טֻמְאַת נִדָּה (עשה צט). ב) דִּין טֻמְאַת יוֹלֶדֶת (עשה ק). ג) דִּין טֻמְאַת זָבָה (עשה קו). ד) דִּין טֻמְאַת זָב (עשה קד). | |
הִלְכוֹת שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת - יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) דִּין טֻמְאַת נְבֵלָה (עשה צו). ב) דִּין טֻמְאַת שֶׁרֶץ (עשה צז). ג) דִּין טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע (עשה קה). וַעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כַּשֶּׁרֶץ, וְטֻמְאָתָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. | |
הִלְכוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין - מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא דִּין טֻמְאַת מַשְׁקִין וְאֹכָלִין וְהֶכְשֵׁרָן (עשה צח). | |
הִלְכוֹת כֵּלִים - עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע כֵּלִים שֶׁמְּקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת וְכֵלִים שֶׁאֵינָם מִתְטַמְּאִין, וְכֵיצַד מִתְטַמְּאִין הַכֵּלִים וּמְטַמְּאִין. | |
הִלְכוֹת מִקְווֹת - מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא שֶׁיִּטְבֹּל כָּל טָמֵא בְּמֵי מִקְוֶה וְאַחַר כָּךְ יִטְהַר (עשה קט). | |
נִמְצְאוּ כָּל הַמִּצְווֹת הַנִּכְלָלוֹת בְּסֵפֶר זֶה עֶשְׂרִים, מֵהֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁתֵּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. | |
יא. סֵפֶר נְזָקִים | |
הִלְכוֹתָיו חָמֵשׁ, וְזֶה הוּא סִדּוּרָן: הִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן, הִלְכוֹת גְּנֵבָה, הִלְכוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה, הִלְכוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק, הִלְכוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ. | |
הִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן - יֵשׁ בִּכְלָלָן אַרְבַּע מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) דִּין הַשּׁוֹר (עשה רלז). ב) דִּין הַהֶבְעֵר (עשה רמ). ג) דִּין הַבּוֹר (עשה רלח). ד) דִּין הַבְּעֵרָה (עשה רמא). | |
הִלְכוֹת גְּנֵבָה - יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְווֹת, שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) שֶׁלֹּא לִגְנֹב מָמוֹן (ל"ת רמד). ב) דִּין הַגַּנָּב (עשה רלט). ג) לְצַדֵּק הַמֹּאזְנַיִם עִם הַמִּשְׁקָלוֹת (עשה רח). ד) שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עָוֶל בַּמִּדּוֹת וּבַמִּשְׁקָלוֹת (ל"ת רעא). ה) שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאָדָם אֶבֶן וָאֶבֶן, אֵיפָה וְאֵיפָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ וְנוֹתֵן בָּהֶם (ל"ת רעב). ו) שֶׁלֹּא יַסִּיג גְּבוּל (ל"ת רמו). ז) שֶׁלֹּא לִגְנֹב נְפָשׁוֹת (ל"ת רמג). | |
הִלְכוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה - יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְווֹת, שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) שֶׁלֹּא לִגְזֹל (ל"ת רמה). ב) שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק (ל"ת רמז). ג) שֶׁלֹּא לַחְמֹד (ל"ת רסה). ד) שֶׁלֹּא לְהִתְאַוּוֹת (ל"ת רסו). ה) לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה (עשה קצד). ו) שֶׁלֹּא יִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה (ל"ת רסט). ז) לְהָשִׁיב הָאֲבֵדָה (עשה רד). | |
הִלְכוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק - מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא דִּין חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ אוֹ מַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ (עשה רלו). | |
הִלְכוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה מִצְווֹת, שֶׁבַע מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעֶשֶׂר מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) שֶׁלֹּא לִרְצֹחַ (ל"ת רפט). ב) שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ, אֶלָּא יוּמַת (ל"ת רצו). ג) לְהַגְלוֹת רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה (עשה רכה). ד) שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לִמְחֻיַּב גָּלוּת (ל"ת רצה). ה) שֶׁלֹּא יוּמַת הָרוֹצֵחַ כְּשֶׁיִּרְצַח, קֹדֶם עֲמִידָה בַּדִּין (ל"ת רצב). ו) לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלָּרוֹדֵף (עשה רמז). ז) שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף (ל"ת רצג). ח) שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם (ל"ת רצז). ט) לְהַפְרִישׁ עָרֵי מִקְלָט וּלְכַוֵּן לָהֶן הַדֶּרֶךְ (עשה קפב). י) לַעֲרֹף אֶת הָעֶגְלָה בַּנַּחַל (עשה קפא). יא) שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּאוֹתָהּ קַרְקַע וְלֹא תִּזָּרֵעַ (ל"ת שט). יב) שֶׁלֹּא לָשִׂים דָּמִים (ל"ת רצח). יג) לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה (עשה קפד). יד) שֶׁלֹּא יַכְשִׁיל תָּמִים בְּדָבָר (ל"ת רצט). טו) לִפְרֹק עִם מִי שֶׁנִּכְשַׁל בַּדֶּרֶךְ (עשה רב). יו) לִטְעֹן עִמּוֹ (עשה רג). יז) שֶׁלֹּא יַנִּיחוֹ בַּדֶּרֶךְ נִבְהָל בְּמַשָּׂאוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ (ל"ת רע). | |
נִמְצְאוּ כָּל הַמִּצְווֹת הַנִּכְלָלוֹת בְּסֵפֶר זֶה שֵׁשׁ וּשְׁלשִׁים, מֵהֶן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעֶשְׂרִים מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. | |
יב. סֵפֶר קִנְיָן | |
הִלְכוֹתָיו חָמֵשׁ, וְזֶה הוּא סִדּוּרָן: הִלְכוֹת מְכִירָה, הִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה, הִלְכוֹת שְׁכֵנִים, הִלְכוֹת שְׁלוּחִין וְשֻׁתָּפִין, הִלְכוֹת עֲבָדִים. | |
הִלְכוֹת מְכִירָה - יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ מִצְווֹת, אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה וְאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) דִּין מֶקָּח וּמִמְכָּר (עשה רמה). ב) שֶׁלֹּא יוֹנֶה בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר (ל"ת רנ). ג) שֶׁלֹּא יוֹנֶה בִּדְבָרִים (ל"ת רנא). ד) שֶׁלֹּא יוֹנֶה גֵּר צֶדֶק בְּמָמוֹנוֹ (ל"ת רנג). ה) שֶׁלֹּא יוֹנֵהוּ בִּדְבָרִים (ל"ת רנב). | |
הִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה - עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין זוֹכֶה מִן הַהֶפְקֵר, הֵיאַךְ יִקְנֶה וּבַמֶּה יִקְנֶה, וְדִין נוֹתֵן מַתָּנָה וּמְקַבֵּל, וְאֵי זוֹ מַתָּנָה חוֹזֶרֶת וְאֵי זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת. | |
הִלְכוֹת שְׁכֵנִים - עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין חִלּוּק הַקַּרְקָעוֹת בֵּין הַשֻּׁתָּפִין וְהַרְחָקַת נִזְקֵי כָּל אֶחָד מֵהֶן מִשְּׁכֵנוֹ וּמִבַּעַל הַמֶּצֶר שֶׁלּוֹ, וְדִין בַּעַל הַמֶּצֶר. | |
הִלְכוֹת שְׁלוּחִין וְשֻׁתָּפִין - עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין שְׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם וְשֻׁתָּפוֹ, וּמִשְׁפְּטֵיהֶן בְּמֶקָּחָן וּמִמְכָּרָן וּבְהֶפְסֵדָן וּשְׂכָרָן. | |
הִלְכוֹת עֲבָדִים - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת, חָמֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) דִּין קִנְיַן עֶבֶד עִבְרִי (עשה רלב). ב) שֶׁלֹּא יִמָּכֵר מִמְכֶּרֶת עֶבֶד (ל"ת רנח). ג) שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ (ל"ת רנט). ד) שֶׁלֹּא נַנִּיחַ גֵּר תּוֹשָׁב לִרְדּוֹת בּוֹ בְּפֶרֶךְ (ל"ת רס). ה) שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד (ל"ת רנז). ו) לְהַעֲנִיק לוֹ בְּצֵאתוֹ חָפְשִׁי (עשה קצו). ז) שֶׁלֹּא יֵצֵא רֵיקָם (ל"ת רלג). ח) לִפְדּוֹת אָמָה עִבְרִיָּה (עשה רלד). ט) לְיַעֲדָהּ (עשה רלג). י) שֶׁלֹּא תִּמָּכֵר (ל"ת רסא). יא) לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם הִפִּיל לוֹ אֲדוֹנָיו אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרָיו (עשה רלה). יב) שֶׁלֹּא לְהַסְגִּיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ל"ת רנד). יג) שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה הַנִּצָּל אֵלֵינוּ (ל"ת רנה). | |
נִמְצְאוּ כָּל הַמִּצְווֹת הַנִּכְלָלוֹת בְּסֵפֶר זֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֵׁשׁ מֵהֶן מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. | |
יג. סֵפֶר מִשְׁפָּטִים | |
הִלְכוֹתָיו חָמֵשׁ, וְזֶה הוּא סִדּוּרָן: הִלְכוֹת שְׂכִירוּת, הִלְכוֹת שְׁאֵלָה וּפִקָּדוֹן, הִלְכוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה, הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן, הִלְכוֹת נְחָלוֹת. | |
הִלְכוֹת שְׂכִירוּת - יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְווֹת, שָׁלשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) דִּין שָׂכִיר וְשׁוֹמֵר שָׂכָר (עשה רמג). ב) לִתֵּן שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ (עשה ר). ג) שֶׁלֹּא יְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר אַחַר זְמַנּוֹ (ל"ת רלח). ד) שֶׁיֹּאכַל הַשָּׂכִיר מִן הַמְּחֻבָּר שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ (עשה רא). ה) שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר מִן הַמְּחֻבָּר שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה (ל"ת רסז). ו) שֶׁלֹּא יוֹלִיךְ הַשָּׂכִיר בְּיָדוֹ יָתֵר עַל מַה שֶּׁאָכַל (ל"ת רסח). ז) שֶׁלֹּא יַחֲסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, וְכֵן שְׁאָר הַבְּהֵמָה (ל"ת ריט). | |
הִלְכוֹת שְׁאֵלָה וּפִקָּדוֹן - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה: רִאשׁוֹנָה - דִּין הַשּׁוֹאֵל (עשה רמד). שְׁנִיָּה - דִּין שׁוֹמֵר חִנָּם (עשה רמב). | |
הִלְכוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִצְווֹת, אַרְבַּע מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לְהַלְווֹת לְעָנִי וָמָךְ (עשה קצז). ב) שֶׁלֹּא יִגֹּשׂ אוֹתוֹ (ל"ת רלד). ג) לִנְגֹּשׂ אֶת הַנָּכְרִי (עשה קמב). ד) שֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ (ל"ת רלט). ה) לְהַחֲזִיר הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בִּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ (עשה קצט). ו) שֶׁלֹּא יְאַחֵר הַמַּשְׁכּוֹן מִבְּעָלָיו הֶעָנִי בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ (ל"ת רמ). ז) שֶׁלֹּא יַחֲבֹל אַלְמָנָה (ל"ת רמא). ח) שֶׁלֹּא יַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם אֹכֶל נֶפֶשׁ (ל"ת רמב). ט) שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית (ל"ת רלה). י) שֶׁלֹּא יִלְוֶה הַלּוֹוֶה בְּרִבִּית (ל"ת רלו). יא) שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק אָדָם בֵּין מַלְוֶה וְלוֹוֶה בְּרִבִּית, לֹא יָעִיד בֵּינֵיהֶן וְלֹא יִכְתֹּב שְׁטָר וְלֹא יַעֲרֹב (ל"ת רלז). יב) לִלְווֹת מִן הַנָּכְרִי וּלְהַלְווֹתוֹ בְּרִבִּית (עשה קצח). | |
הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן - מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא דִּין טוֹעֵן וּמוֹדֶה אוֹ כּוֹפֵר (עשה רמו). | |
הִלְכוֹת נְחָלוֹת - מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא דִּין סֵדֶר נְחָלוֹת (עשה רמח). | |
נִמְצְאוּ כָּל הַמִּצְווֹת הַנִּכְלָלוֹת בְּסֵפֶר זֶה שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים, מֵהֶן אַחַת עֶשְׂרֵה מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. | |
יד. סֵפֶר שׁוֹפְטִים | |
הִלְכוֹתָיו חָמֵשׁ, וְזֶה הוּא סִדּוּרָן: הִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין וְהָעֳנָשִׁין הַמְּסוּרִין לָהֶם, הִלְכוֹת עֵדוּת, הִלְכוֹת מַמְרִים, הִלְכוֹת אֵבֶל, הִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת. | |
הִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין וְהָעֳנָשִׁין הַמְּסוּרִין לָהֶם - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁלשִׁים מִצְווֹת, עֶשֶׂר מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעֶשְׂרִים מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים (עשה קעו). ב) שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט (ל"ת רפד). ג) לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים אִם נֶחְלְקוּ הַשּׁוֹפְטִים (עשה קעה). ד) שֶׁלֹּא לַהֲרֹג אִם רַבּוּ הַמְּחַיְּבִין בְּאִישׁ אֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיוּ יָתֵר שְׁנַיִם (ל"ת רפב). ה) שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת (ל"ת רפג). ו) לַהֲרֹג בִּסְקִילָה (עשה רכט). ז) לַהֲרֹג בִּשְׂרֵפָה (עשה רכח). ח) לַהֲרֹג בַּסַּיִף (עשה רכו). ט) לַהֲרֹג בְּחֶנֶק (עשה רכז). י) לִתְלוֹת (עשה רל). יא) לִקְבֹּר הַנֶּהֱרָג בְּיוֹם הֲרִיגָתוֹ (עשה רלא). יב) שֶׁלֹּא תָּלִין נִבְלָתוֹ (ל"ת סו). יג) שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף (ל"ת שי). יד) לְהַלְקוֹת לָרָשָׁע (עשה רכד). טו) שֶׁלֹּא יוֹסִיף בְּהַכָּיַת הַלּוֹקֶה (ל"ת ש). יו) שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי בְּאֻמְדַּן הַדַּעַת (ל"ת רצ). יז) שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ אָנוּס (ל"ת רצד). יח) שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הוֹרֵג חֲבֵרוֹ אוֹ חוֹבֵל בּוֹ (ל"ת רעט). יט) שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַדַּל בַּדִּין (ל"ת רעז). כ) שֶׁלֹּא לְהַדֵּר גָּדוֹל בַּדִּין (ל"ת רעה). כא) שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת הַדִּין עַל בַּעַל עֲבֵרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוֹטֵא (ל"ת רעח). כב) שֶׁלֹּא לְעַוֵּל מִשְׁפָּט (ל"ת רעג). כג) שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם (ל"ת רפ). כד) לִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק (עשה קעז). כה) שֶׁלֹּא לְיִרְאָה בַּדִּין מֵאִישׁ זְרוֹעַ (ל"ת רעו). כו) שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד (ל"ת רעד). כז) שֶׁלֹּא לִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא (ל"ת רפא). כח) שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן (ל"ת שטו). כט) שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא (ל"ת שיו). ל) שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָדָם מִשְּׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים (ל"ת שיז). | |
הִלְכוֹת עֵדוּת - יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, שָׁלשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לְהָעִיד בְּבֵית דִּין לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת (עשה קעח). ב) לִדְרֹשׁ וְלַחֲקֹר הָעֵדִים (עשה קעט). ג) שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין זֶה שֶׁהֵעִיד עָלָיו בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת (ל"ת רצא). ד) שֶׁלֹּא יָקוּם דָּבָר בְּעֵדוּת אֶחָד (ל"ת רפח). ה) שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה (ל"ת רפו). ו) שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב (ל"ת רפז). ז) שֶׁלֹּא לְהָעִיד בְּשֶׁקֶר (ל"ת רפה). ח) לַעֲשׂוֹת לְעֵד זוֹמֵם כַּאֲשֶׁר זָמַם (עשה קפ). | |
הִלְכוֹת מַמְרִים - יֵשׁ בִּכְלָלָן תֵּשַׁע מִצְווֹת, שָׁלשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשֵׁשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לַעֲשׂוֹת עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁיֹּאמְרוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל (עשה קעד). ב) שֶׁלֹּא לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם (ל"ת שיב). ג) שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל הַתּוֹרָה, לֹא בַּמִּצְווֹת שֶׁבִּכְתָב וְלֹא בְּפֵרוּשָׁן שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה (ל"ת שיג). ד) שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִן הַכֹּל (ל"ת שיד). ה) שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם (ל"ת שיח). ו) שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם (ל"ת שיט). ז) לְכַבֵּד אָב וָאֵם (עשה רי). ח) לְיִרְאָה מֵאָב וָאֵם (עשה ריא). ט) שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַבֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַל קוֹל אָבִיו וְאִמּוֹ (ל"ת קצה). | |
הִלְכוֹת אֵבֶל - יֵשׁ בִּכְלָלָן אַרְבַּע מִצְווֹת, אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁלשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לְהִתְאַבֵּל עַל הַקְּרוֹבִים, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן מִתְטַמֵּא וּמִתְאַבֵּל עַל הַקְּרוֹבִים; וְאֵין אָדָם מִתְאַבֵּל עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, וּלְפִי זֶה כָּלַלְתִּי הֲלָכוֹת אֵלּוּ בְּסֵפֶר זֶה, שֶׁהֵם מֵעֵין קְבוּרָה בְּיוֹם מִיתָה, שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה (עשה לז). ב) שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל לַקְּרוֹבִים (ל"ת קסז). ג) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִם הַמֵּת בְּאֹהֶל (ל"ת קסח). ד) שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט לְנֶפֶשׁ אָדָם, אֶלָּא לַקְּרוֹבִים בִּלְבַד (ל"ת קסו). | |
הִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת - יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים מִצְווֹת, עֶשֶׂר מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לְמַנּוֹת מֶלֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל (עשה קעג). ב) שֶׁלֹּא יְמַנֶּה מִקְּהַל גֵּרִים (ל"ת שסב). ג) שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים (ל"ת שסד). ד) שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים (ל"ת שסג). ה) שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב (ל"ת שסה). ו) לְהַחֲרִים שִׁבְעָה עֲמָמִין (עשה קפז). ז) שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מֵהֶן נְשָׁמָה (ל"ת מט). ח) לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק (עשה קפח). ט) לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק (עשה קפט). י) שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַאֲרִיבָתוֹ בַּדֶּרֶךְ (ל"ת נט). יא) שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (ל"ת מו). יב) לִשְׁלֹחַ שָׁלוֹם לְיוֹשְׁבֵי הָעִיר כְּשֶׁצָּרִים עָלֶיהָ, וְלָדוּן בָּהּ כַּאֲשֶׁר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, אִם תַּשְׁלִים וְאִם לֹא תַּשְׁלִים (עשה קצ). יג) שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב בִּלְבַד כְּשֶׁצָּרִים עֲלֵיהֶן (ל"ת נו). יד) שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר (ל"ת נז). טו) לְהַתְקִין יָד שֶׁיֵּצְאוּ בּוֹ בַּעֲלֵי הַמַּחֲנֶה לְהִפָּנוֹת בּוֹ (עשה קצב). יו) לְהַתְקִין יָתֵד לַחְפֹּר בּוֹ (עשה קצג). יז) לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי אַנְשֵׁי הַצָּבָא בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה (עשה קצא). יח) לִהְיוֹת מְאָרֵס וּבוֹנֶה בִּנְיָן וְנוֹטֵעַ כֶּרֶם שְׂמֵחִין בְּקִנְיָנָן שָׁנָה תְּמִימָה וּמַחֲזִירִין אוֹתָן מִן הַמִּלְחָמָה (עשה ריד). יט) שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן דָּבָר, וְלֹא יֵצְאוּ אֲפִלּוּ לְצָרְכֵי הָעִיר וְצָרְכֵי הַגְּדוּד וְדוֹמֶה לָהֶן (ל"ת שיא). כ) שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ וְלַחֲזֹר לְאָחוֹר בִּשְׁעַת מִלְחָמָה (ל"ת נח). כא) דִּין יְפַת תֹּאַר (עשה רכא). כב) שֶׁלֹּא תִּמָּכֵר יְפַת תֹּאַר (ל"ת רסג). כג) שֶׁלֹּא יִכְבְּשֶׁנָּה לְעַבְדוּת אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה (ל"ת רסד). | |
נִמְצְאוּ כָּל הַמִּצְווֹת הַנִּכְלָלוֹת בְּסֵפֶר זֶה אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים, מֵהֶן שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשֶׁבַע וְאַרְבָּעִים מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הקדמה (18)
מפעל משנה תורה
11 - המשך מנין המצוות לפי סדר הלכות הרמב"ם (2)
12 - המשך מנין המצוות לפי סדר הלכות הרמב"ם (3)
13 - הקדמה א' - הרמב"ם היומי
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
