ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
על פי רוב אנו נוהגים לדרוש לגנאי את הפתרון של נח. שהרי בניגוד לאברהם שניסה לתקן את העולם, נח נתפס כאדם שבחר בפתרון נוח - להציל את עצמו ולהתעלם מן האחרים ("צדיק בפרווה" כפי שהתבטאו גדולי ישראל). יחד עם זאת, הרב קוק בספרו 'מוסר אביך' (פרק ב', פסקה א') לומד שלעתים הנהגתו של נח היא ההנהגה הנצרכת באופן זמני: "והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו... מענין המבול ותיבת נח, שדומה לו היה האידרא ('המעגל הפנימי') דרבי שמעון בר יוחאי עליו השלום, שהתיקונים נתקנו בפנים האידרא, כמו שנתקן העולם כולו על ידי גידול בעלי חיים והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא היה אפשר להתפשט בעולם מצד שמדת הדין גרמה שיהיה מבול על פני כל הארץ, לכלות פשע ולהתם חטאת. וכמו-כן התיקונים הגדולים של מאורות הקדושה לא היה אפשר שיתפשטו בעולם, מפני טפשות לב אנשי העולם על ידי זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות".
הרב קוק עורך הקבלה בין נח שהסתגר בתיבה לרבי שמעון בר יוחאי שהסתגר במערה. בשני המקרים מדובר במציאות סביבתית-קיצונית, שבה לעתים אין מנוס אלא להתכנס לתוך התיבה. למצוא זמן לבירור נוסף, לחשבון נפש, לחשיבה מחודשת ולכינוס הכוחות. זו אמנם דרך זמנית, אולם במצבים מסוימים היא בחזקת הכרח בל יגונה. לפעמים המצב דורש לבודד ילד מחברה רעה, לבנות מסגרת נפרדת, לעצב עולם רוחני במשך מספר שנים תוך כדי ריחוק מהשפעות זרות. כדוגמת נח שנכנס לתיבה ו"אחריו המבול", וזאת על מנת לקיים את המין האנושי לעתיד – כך אנו נאלצים לעתים להתכנס פנימה על מנת לקיים את היקר מכול.
חשוב להדגיש זאת דווקא במציאות התרבותית שאנו מצויים בה כיום. בעולם הפוסט-מודרני כל העמדת גבול נתפסת כניכור והתנשאות, ושלא בצדק. גם בתוך הציבור הדתי-לאומי מילים כמו "מכנה משותף רחב", "אינטגרציה" ו"מעורבות" מהלכות קסם, ואילו מילים כמו "גבולות" ו"ייחודיות" נתפסות כמיושנות. בעומק הדברים מונחות כאן שתי תפיסות עולם שאחת מודדת את הדברים במישור כמותי והשנייה במישור איכותי. לעתים אין ברירה אלא לזכור שהאיכות חייבת לבוא על חשבון הכמות, ולעתים חברה מחליטה להתכנס ברמה כזו או אחרת בהווה לצורך בניית העתיד.
ביניים: מתי יוצאים?
כמובן שזהו אינו המצב האידיאלי, כדבריו של הרב שם: "אבל לא זהו התכלית, רק במשך התיקון צריך האדם לנסות כוחותיו אולי יוכל לשלח חפשי ויעבדו עבודת השם יתברך ביתר שאת; כי אי-אפשר לתלמוד-תורה להתרחב ולרדת אל עומק החכמה האמיתית ולעשות טוב וישר בפעולות גדולות כי-אם בנפש מלאה אמץ ורוח גבורה ללכת ברחבה, בלתי-מאוסרת. והוא ענין 'שילוח העורב והיונה'. שימצא האדם בנפשו דרכים, שיוכל לנסות כחותיו בדבר שלא יהיה חשש הפסד וסכנה, כמו נח ששלח מעופפים שכנפיהם מגינות עליהם ממי המבול, וכשיראה שהקלקול לא נתקן לגמרי יאסוף אותם אל תיבתו, עד שידע כי חרבה פני הארץ... וזהו דוגמת מאמר השם יתברך לנח 'צא מן התבה'".
לאחר כינוס הכוחות ובניית יציבות אישיותית ניתן לצאת מן התיבה ולהתחיל ליישב את העולם, אולם זהו תהליך שצריך להיעשות בזהירות: בתחילה שולחים גששים כעורב וכיונה (ולעתים הגשש הראשון נכשל במשימתו וצריך להיות מוכנים גם לזאת), ורק לאחר מכן יוצאים כולם אל הארץ היבשה (וגם אז יש להיזהר מהתלהבות יתר ליישוב העולם, כפי שקרה לנח ולכרם שנטע).
נוסיף עוד נקודה אחת להשלמת התמונה: גם בעת ההתכנסות הזמנית (וההכרחית כאמור) מצוי הבדל מהותי בין התכנסות ובין התבדלות, בין בידוד זמני ובין ניכור ואדישות. ההבדל הוא הציווי שמקיים נח: "צוהר תעשה לתיבה". היכולת לקרוע חלון כלפי העולם בחוץ, לחוש את כאבו של העולם המצוי במבול ולהבין את האידיאל הסופי – אלה הם הדברים המאפשרים לצלוח את המים הסוערים ולבנות עולם חדש לאחר שיבשו המים.
היכולת להעמיד גבולות ומסגרות ויחד עם זאת לחנך לאידיאל של שיתוף והכלה – היא הבסיס כיום לכל מערכת חינוכית, ציבורית ופרטית. רק לאחר שהבסיס איתן ניתן לעבור לשלב הבא. לא בכדי אנו נפגשים תחילה עם פרשת נח ורק לאחריה עם פרשיית לך לך. רק לאחר שנראית היבשה מסתיים תפקידו של נח ומתחיל תפקידו של אברהם: לקרוא בשם ה' בגלוי ולהניח יסודות לתיקון העולם בפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
