ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
יש לי עציצים בבית/ במרפסת . בבית יש שכנים מתחתי – האם בשנת השמיטה לא יהיה ניתן להזיזם ? אותו כנ"ל במרפסת – רק שבמרפסת אין מתחת למרפסת שכנים . אלא בטון /פרחים . האם מותר להזיזם בשביעית ? כמו כן יש לנו סחלבים – כשיש פרחים הם בתוך הבית . כשהפרחים נושרים אנחנו מוציאים למרפסת לשמש וכו' . מה דינם ?
תשובה
א. להזיז עציצים בתוך הבית מותר 1 .
ב. אם המרפסת מקורה אזי מותר לכולי עלמא להוציא אליה עציצים, גם אם אין מתחתיה שכנים 2 .
שו"ת "במראה הבזק" (610)
רבנים שונים
176 - ביעור ירקות בשמיטה
177 - טיפול בעציצים בשנת שמיטה
178 - סמכות הקהל לפטר רב
טען עוד
מדברי רבי שלמה זלמן אויערבך נראה שבמקרה שההוצאה נועדה לצורך הזרעים, צריך להחמיר ולא להוציא למקום שאינו מקורה 6 , אך לדבריו ניתן להעביר את העציץ החוצה בלילה, כי אז זה רק גרמא שיועיל רק כשתבוא השמש 7 .
לכן נראה שהעצה הטובה היא להוציא את הפרחים למקום פתוח בלילה בשעה שאין שמש.
^ 1. גם לפוסקים הסוברים שבתוך הבית זה מחובר, כאן זה מותר, כיון שלא משנים את רמת היניקה אם קיימת.
^ 2. כיון שהפסק של אויר מתחת למרפסת נחשב כהפסק –מנחת שלמה חלק א סימן מא, אות ב.
^ 3. חזון איש שביעית סימן כב אות א (עמוד 294)
^ 4. ספר השמיטה עמוד יז (פרק ג, אות ו, ואות ח) הוא מתיר גם להוציא את העציץ החוצה מהבית.
^ 5. הר צבי זרעים חלק ב סימן לד (עמוד פד – פה) מוכיח מירושלמי שאין זה זורע, וכן כתב שלא ניכר כלל שעושה מעשה זריעה, ולכן אין איסור בזה.
^ 6. במנחת שלמה (א, מא, ג) מביא ר' שלמה זלמן אויערבך מאירי שאוסר בשבת להעביר עציצים למקום שבהם יחשבו כזרועים, ולכן אסור גם בשמיטה. לגבי החזון איש שהובא לעיל, הוא כותב שאולי הוא מתכוון כאשר הכוונה היא להועיל לזרעים כמו במקרה דנן, וכותב שוודאי שאם אין כוונתו להשביח את הזרעים באופן זה, הדבר מותר, כמו בשבת שמותר לפתוח חלון או אור מול צמחים לצרכים אישיים, כשאינו מתכוון לצורך הצמח.
^ 7. בהמשך דבריו ר' שלמה זלמן אויערבך כותב שבלילה כיון שזה רק גרמא נראה שמותר אפילו לצורך הצמח (והוא מסתפק בדבר זה, אך נראה מדבריו שהוא נוטה להתיר).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
