ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
במובן הזה יש תחושה אמיתית של סופיות בפרק האחרון הזה בתורה. הפרק לא רק מתאר סוף של תקופה וסוף של חיים אלא גם מלמד אותנו לקח חשוב נוסף, והלקח הוא שאסור לנו לחזור על העבר, אלא כל דור, כמו כל אדם, מקבל אתגר להצמיח משה רבנו חדש, כביכול, ליצור תחושה חדשה של גאולה וחירות ולקבל עליו מחדש את התורה מסיני.
העובדה שאין למשה רבנו תחליף ושהדור החדש לא יחווה על בשרו את הנסים של יציאת מצרים וההתגלות על הר סיני איננה משנה בשום אופן את התביעה שהדור הבא ישמור את התורה הנצחית ויקיים את ערכיה.
הסופיות הזאת – חתימת הספרים, כביכול - היא כשלעצמה אחד השיעורים החשובים בפרשת השבוע הזאת. שיחזור העבר הוא עיסוק להיסטוריונים ומרצים אמנם, אך כשמדברים על חיים והישגים, רק ההווה והעתיד יכולים להבטיח את קיומנו והצלחתנו.
יש סכנה גדולה בשכחת העבר שלנו, גם כפרטים ועל אחת כמה וכמה כאומה. אם לא נזכור את העבד, אנחנו עלולים להיות מופתעים מאירועים בלתי צפויים ומטבע האדם הבלתי ניתן לחיזוי. עם זאת, יש הבדל גדול בין הצורך לזכור את העבר לניסיון לחיות בעבר. החיים בעבר מקפיאים אותנו והופכים אותנו למוצג ארכיאולוגי במקום לחברה תוססת ויצירתית.
הנוסטלגיה היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך לעתים קרובות היא גם מפריעה ומונעת התקדמות חיובית בעתיד. בכל ההיסטוריה האנושית כל הניסיונות לשחזר את העבר באמצעות פנטזיה סנטימנטלית או אפילו פנטסטית תמיד נכשלו כישלון חרוץ.
בברכה שמשה מברך את עמו האהוב אפשר לראות גם מבט קדימה. הוא רואה את ארץ כנען, הארץ שאליה לא ייכנס לעולם, ורואה את בני ישראל מתיישבים בה. הוא רואה את כל האתגרים שמצפים לעם היהודי בעתיד, בימים שיחיו בארץ ישראל וגם באלפי השנים שיבואו אחר-כך, כשיהיו מפוזרים בכל רחבי העולם.
אך הוא גם רואה את הימים האחרונים של הגאולה החדשה ואת שובו של עם ישראל לתורה ולארצו. והאזהרה שלו, אזהרה שהוא חוזר עליה כל ימי חייו, שאסור לבני ישראל לשוב מצרימה, מקבלת פה משמעות חדשה: אסור לנו לחיות רק בעבר. העם היהודי חייב תמיד להתחדש, כפי שאנחנו עושים בקריאת התורה עצמה, ולבנות לו עתיד מזהיר של ביטחון וקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
