ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
מחיי יעקב אבינו אנחנו למדים שגם עשרות שנים אחרי מות רעייתו האהובה רחל, הוא מזכיר לילדיו ולעצמו את הכאב והסבל שחש בעקבות המאורע. נראה אפילו שיעקב לא חזר לעצמו אחרי מותה של רחל.
אברהם אבינו, לעומת זאת, מתמודד עם מותה של שרה בצורה סטואית יותר. התורה עצמה מעידה על כך דרך היסק. כשהיא מספרת על התגובה של אברהם למות שרה, היא משתמשת באות כף קטנה במילה "לבכותה" כשהיא מספרת שאברהם בכה לשרה וספד לה. אין זאת אומרת שאברהם מצטער על מות שרה פחות ממה שיעקב הצטער על מות רחל, אלא שאחרי כל האתגרים והניסיונות שאברהם היה צריך לעמוד בהם, הגישה שלו כלפי החיים והתהפוכות שהם חלק בלתי נפרד מהם השתנתה – הוא למד להסתכל תמיד קדימה ולא להרהר בעבר.
אנשים שחיים כל הזמן בעבר מן ההכרח שהם שוקעים ברחמים עצמיים ובחרדה רגשית, מה שרק מעורר בהם תחושת קורבנות וחוסר ישע. הדבר מקבל ביטוי בכל היבט בחיים ומעכב כל צמיחה רוחנית, חברתית או אישית.
הגדולה של אברהם אבינו, כפי שהמשנה מלמדת אותנו, הייתה טמונה ביכולתו להתאושש במהירות ולהמשיך בצמיחה רוחנית ואישית. אברהם תמיד נשא עיניים קדימה, אל העתיד, והקפיד שלא לשקוע יותר מדי באירועי העבר העגומים.
שמעתי נאום יוצא מן מהכלל של ג'ורג' דיק, ערבי נוצרי שעובד במשרד החוץ הישראלי. כשהוא סיפר את סיפור חייו, הוא תיאר כיצד משפחתו התגוררה ביפו דורות רבים וכיצד נמלטה ללבנון במלחמת העצמאות בתש"ח.
סבו סלד מהזוהמה ומהניצול הפוליטי של הפליטים על ידי מדינות ערב, שמטרתן היחידה הייתה להשמיד את מדינת ישראל ולא להציל את הפליטים וליישבם מחדש, ולכן נמלט מלבנון והצליח איכשהו להחזיר את משפחתו ליפו ולישראל. הוא חזר לעבוד בחברת החשמל של ישראל וגידל בנים ובני בנים שכולם אנשי מקצוע מצליחים ואזרחי ישראל.
דיק אמר שהפליטים היהודים מאירופה ומארצות ערב ניסו לשכוח את עברם ולבנות להם ולצאצאיהם עתיד חדש כאן, בישראל. אך הפליטים ה"פלשתינאים", לעומת זאת, בגלל המדיניות השגויה של המנהיגים הרוחניים והפוליטיים שלהם, בחרו להתמקד בתבוסות העבר ובאגדת ה"נכבה".
הם הקדישו את עיקר מרצם ותשומת לבם למאמצים להשמיד את מדינת ישראל במקום לשקם את עצמם ואת חייהם. הגישה הזאת לא הביאה להם שום תועלת, ועל הלך הרוח הזה הם שילמו מחיר יקר. יש לזכור את העבר, להוקיר אותו וללמוד ממנו. אך העתיד ומה שאנחנו עושים אתו – בסופו של דבר, זה מה שקובע ערכנו ואת גורלנו. זה אחד הלקחים החשובים ביותר שאפשר ללמוד מסיפור חייו של אברהם אבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
