ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במסכת סנהדרין (דף נה:) כתוב שלעניין זנות, לקטנה יש פגם אם היא עשתה עבירה. משם נראה שקטן צריך להימנע מעבירות, אלא שהתורה חסה עליו ואינו נענש על עבירות.
במסכת יבמות ( דף לג:) הגמרא שואלת איך יש מקרה ששני איסורים התחדשו על מישהו בבת אחת. המקרה שהגמרא מביאה הוא בקטן שאינו כוהן שעבד עבודה במקדש בשבת והביא ב' שערות באותה השבת. איסור שבת ואיסור עבודה של זר (לא כהן) בבית המקדש חלו עליו בבת אחת כשנעשה בן מצוות. מכאן נראה שלפני כן לא היו עליו איסורים כלל, והם חלו רק כשנהיה גדול.
הסבר היחס ביו הסוגיות – בשו"ת משכנות יעקב (חלק אבן העזר סימן מז) כותב שישנה מחלוקת בין הסוגיות. הוא תולה מחלוקת זו במחלוקת (בגמרא יבמות קיד עמוד א) האם בית דין מצווים להפריש מאיסור קטן שעושה איסורים. מי שסובר שבית דין מצווים להפרישו, סובר שקטן חייב במצוות אלא שפטרנו מעונש. מי שסובר שבית דין לא צריכים להפרישו, סובר שקטן לא שייך במצוות כלל, ולא משנה אם קטן יעבור איסורים.
האור שמח ( פרק ג מהלכות איסורי ביאה הלכה ב) כותב שאין סתירה בין הסוגיות. בסתם איסור אין לקטן שייכות לעבירה ואין פגם אם הוא עושה אותה, ובכזה מקרה דיברה הגמרא ביבמות. הגמרא בסנהדרין עסקה בענייני זנות ועריות שנאסרו גם על בני נח. בבני נח אין חילוק בין קטן לגדול, כי השיעור של שתי שערות (מן התורה אדם נחשב גדול רק אם צמחו לו שתי שערות למטה אחר גיל 13) הוא הלכה למשה מסיני (על פי דברי הראש בשות כלל טז סימן א) שלא התחדשה בבני נח. לכן, בן נח כשהוא אחראי למעשיו הוא חייב עליהם. מכיוון שבן נח קטן מוזהר על העריות, גם קטן ישראל מוזהר עליהם, כי מתן תורה לא הוריד חיובים מבני ישראל, אלא רק שינה את הענישה. לכן בסוגיה בסנהדרין, הקטנה פגומה כי בענייני עריות קטן באמת מצווה. רק שלעניין עונש התחדש בסיני שהתורה חסה על הקטן והוא לא ייענש.
אם קטן לא שייך במצוות מדוע אסור להאכילו איסורים בידיים – בתרומת הדשן (סימן פב) מבאר שהתורה הקפידה שלא יאכילו אותו איסורים כדי שלא יתרגל לעשות כך כשיגדל. באמת אין בעיה שהקטן יאכל איסורים, כל הסיבה היא בגלל שיקשה עליו לפרוש מהאיסור כשיגדל.
האם כשיגדל צריך לעשות תשובה על מה שעשה בקטנותו – בשולחן ערוך אורח חיים (סימן שמג) נפסק שבי"ד לא מצווים להפריש את הקטן מעבירות. אם כן, לפי הסבר המשכנות יעקב, השולחן ערוך סובר שקטן לא חייב כלל במצוות ואין לו שום צורך לשוב בתשובה או לתקן את מה שעשה בקטנותו (כך הסיק גם שו"ת יביע אומר חלק ח חושן משפט סימן ו).
תרומת הדשן (סימן פב) כותב שקטן לא מצווה כלל במצוות, ואינו בכלל אזהרת עבירות. בכל אופן הוא מסיים, שזה סימן רע לאדם שעשה עבירות בקטנותו ולכן ראוי שיקבל עליו כפרה, אבל הוא לא חייב בתשובה כמו גדול שעבר עבירה.
סיכום – שאלנו האם קטן לא שייך כלל במצוות ועבירות או שיש בעיה שיעבור עבירות רק שהתורה לא הענישה אותו. המשכנות יעקב כתב שזו מחלקות בין שתי סוגיות, ובעצם זו המחלוקת האם בית דין מצווים להפריש קטן שעובר עבירה. האור שמח חילק בין שבע מצוות בני נח עליהם מצווים בני נח ברגע שיש להם דעת, ולכן גם יהודי קטן מצווה בהם, לבין שאר עבירות שקטן לא שייך בהם כלל. בתרומת הדשן כתב שגם אם קטן לא שייך בעבירות ולא צריך לחזור בתשובה, ראוי שיקבל עליו כפרה מסוימת על עבירות שעשה בקטנותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
