ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
א. הטוב ביותר הוא לנסות לשכנע את השכנים לעשות רק את הפעולות המותרות. (לפעמים זה עובד).
ב. במקרה ואי אפשר ניתן להשתמש באחת מהאפשרויות הבאות:
1. אם בגינה יעבדו רק מלאכות דרבנן, יש מקום רב לומר שאינו צריך להפקיר את חלקו1.
2. להפקיר את חלקו בגינה2.
3. למכור את חלקו בגינה, ואם שכניו יסכימו גם את חלקם, בהיתר המכירה3.
שו"ת "במראה הבזק" (610)
רבנים שונים
172 - מים משטיפת רצפה
173 - האם להפקיר חלקי בגינה ברכוש המשותף?
174 - מכירת אדמה לנוכרים בארץ-ישראל כיום
טען עוד
ד. לגבי התשלום לוועד הבית, שעושים בו עבודות אסורות, יש גם כמה פתרונות:
1. לשלם רק עבור ניקיון ועבודות מותרות, ואת יתרת הכסף ישלם בשנה הבאה5.
2. להחליט שהכסף שמשלם לוועד אינו עבור הגינון אלא על מלאכות אחרות6.
_________________________________________________________________
1 כך כתב בספר משפטי ארץ עמוד 78 הערה 6 בשם ר' שלמה זלמן אויערבך, והרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. יש לצרף לכך את הסברות שהועלו במאמרו של הרב יעקב אריאל שליט"א בהערה 2 שגם במלאכות דאורייתא אין צריך להפקיר, אמנם הרב אשר וויס (מנחת אשר שביעית סימן א, אות ח, עמוד ט) חולק וסובר שאין בזה נפקא מינה, ואם צריך להפקיר באופן של דאורייתא צריך להפקיר גם באופן דרבנן, אך בספרו (שם) בסימנים יח – יט כתב שלדעתו אין להפקר זה משמעות כל כך, וכפי שנביא בהערה הבאה.
2 במראה הבזק חלק ה, סימן קכה, הערה 5 מביא מאמר שדן בכך באריכות, ועיין בספר 'משפטי ארץ' למכון להלכה בהתיישבות (עמוד 77 -78) שמביא את דברי ר' שלמה זלמן אויערבך, וכותב שנטה להחמיר, ולכן כתב להפקיר את הגינה.
הרב אשר וייס שליט"א (מנחת אשר שביעית סימנים: א, יח –יט) דן בדין ההפקר של הקרקע, וכותב שהפקר זה אינו תופס מכמה סיבות: א. כי אין גמירות דעת, (ויותר מאשר היתר מכירה רגיל, כי כאן כל הגינה היא לנוי, והוא ממשיך ליהנות מהגינה). ב. אין רישום בטאבו. ג. הרכוש המשותף מוצמד לדירה, ואיננו רכוש בפני עצמו (וע"ש עוד טעם בדבריו).
אמנם, הרב יעקב אריאל שליט"א דן במאמרו שבקישור אם בכלל צריך להפקיר (http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=230), וכותב (בסוף דבריו) לגבי תקיפות ההפקר בגינות הגוי, שכיון שנתקנה תקנה בכנסת לפני שנים רבות, שכל פעולת קניין שנועדה לצורך שמיטה תהיה תקפה גם בלי רישום בטאבו, ובלבד שקיבלה אישור מהאחראי על כך מטעם הרבנות הראשית, וכיון שהוא היה האחראי אז (וכן בשנת השמיטה השנה – תשע"ה) לכן הוא נותן אישור לכל אחד להפקיר את גינתו לעשות זאת, ולכן ההפקר יהיה תקף. אמנם יש להעיר עליו שלשון התקנה הוא: "עסקה במקרקעין לצורך קיום מצוות השמיטה, שנעשתה באישור מועצת הרבנות הראשית (להלן – המועצה) או באישור מי שהמועצה הסמיכה לכך תהיה תקפה על אף האמור בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, או בכל דין אחר, ואף אם היא לזמן, ותהיה נגמרת אף בלא רישום" (תקנות עסקאות במקרקעין - קיום מצות שמיטה, תשל"ט-1979, תקנה 1). ויש להסתפק האם הפקרת קרקע נחשבת כעסקת מקרקעין, והיא נכללת בתקנה זו, ולכן ייתכן שיש עדיפות לעשות היתר מכירה.
3 במקרה כזה שבלאו הכי יעבדו במלאכות אסורות, יש להקל ולמכור בהיתר המכירה. כמובן שצריך למכור דרך רב שהוסמך על ידי וועדת השמיטה של הרבנות הראשית לבצע מכירה כזו, וכפי שנקבע בתקנה שהובאה לעיל הערה 2. וכן כתב המשנה הלכות חלק יד, סימן רט.
4 במקומות שלא כבשום עולי בבל, נראה שניתן להקל, כיון שלשיטת רש"י (חולין ו ע"ב) ועוד ראשונים מותר אפילו לזרוע בהם, בגלל שלא קידשו אותם לא נוהגים בהם לפחות חלק מדיני השמיטה. אך עיין בשיעור : גבולות הארץ הלכה למעשה (טרם פורסמה), שם הבאנו את דעות הרב גורן והרב זווין שאולי יש קדושה שלישית שמקדשת את המקום, ואז דינו שווה לארץ ישראל שאף ששמיטה בה בזמן הזה דרבנן, יש להחמיר בדברים אלו. ובאופן זה שיש כאן ספיקות רבים אם בכלל צריך להפקיר, כפי המובא בהערה 2, נראה שלמעשה אין צורך להפקיר.
כמובן שלכתחילה יש לעשות את כל המאמצים גם באזורים אלו על מנת לשמור שמיטה כהלכתה, בגלל הדעות החולקות.
5 עצה זו כתובה בספר תורת הלוי (מפסקי שבט הלוי) בעמוד קכד, ובסופו של דבר כיון שהמלאכות האסורות הן חלק קטן מהמלאכות שעושים, ניתן לבצע זאת בצורה שלא תפגע בעבודת הוועד.
6 עצה זו מובאת בספר ועלהו לא יבול חלק ב עמוד קצד, וסברתו, כיון שבדרבנן יש 'ברירה', ושמיטה בזמן הזה דרבנן, לכן ניתן להשתמש בדין ברירה, ולהחליט שהכסף שהאדם משלם הולך רק לדברים המותרים בשביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
