ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מחד, הגראי"ה זצ"ל אומר במפורש שההיתר הוא מרווח ו"עוד יש בה משום מצוה לשמוע דברי חכמים". ומאידך ההיתר ניתן, לדבריו, רק כהוראת שעה והוא חוזר ומדגיש זאת.
ב'שבת הארץ' (הוצאת מכון 'התורה והארץ' תשס"ז, מהדורה בתרא פרק ט' הלכה ט"ז, עמ' 66 68) מביא הרב דעה שפרוזבול מועיל מהתורה מדין מוסר שטרותיו לבית דין. אלא שתקנת הלל הייתה שהוא לימד את הציבור לפעול באמצעות פרוזבול, ועל ידי כך להפקיע את מצוות השמטת כספים. זאת למרות שאין ראוי ללמד את העם להפקיע מצווה, "ודמי למי שאינו לובש טלית החייבת בציצית, ומתוך כך הוא פטור את עצמו מן המצוה, שעל זה מענישים בעידן ריתחא".
"ואפילו אם שביעית היא דרבנן, אם אפשר לעשות את ההפקעה ההיא רק להוראת שעה, שבזה יתוקן הענין של המכשול – אין לעשות זה בקביעות". אלא שבמכשול שנמנעו העם מלהלוות לא תעזור הוראת שעה, כי המלווים יחששו להלוות שמא בשביעית הבאה לא יתקנו שוב הוראת שעה. "ולפי זה, ענין הפקעת שמיטת קרקעות הנהוגה על ידי מכירה לנכרי, כיון שאפשר לתקן זה כל זמן שהמצב דורש, לפי הענין של הסרת המכשול שלא יבואו לעבור על איסור שביעית באיסור ממש, ושלא תצא מזה קלקלה להעניים וליישוב הארץ בזמננו, וכל זה מתוקן הוא על ידי הוראה מיוחדת לכל שמיטה לפי הצורך שלה – אין ללמד לרבים הפקעה כזאת בתורת תקנה קבוע, כי אם להורות על פי הוראת שעה בכל שמיטה".
מדברים אלו, כמו גם ממקומות אחרים בכתביו של מרן הרב, ניכר היטב כאבו הרב על כך שעליו להורות וללמד להפקיע את מצוות שביעית על ידי מכירת הקרקעות. למרות זאת, הרב לא ניסה כלל להנהיג דרכים אחרות לפתרון בעיית החקלאות בארץ, כגון אוצר בית דין. זאת למרות שמרן הרב היה זה שהמציא את הרעיון של אוצר בית דין עוד ערב שנת השמיטה של שנת תר"ע (ראו בספרי 'מה נאכל בשנה השביעית' מהדורה שנייה, סיון תשע"ד, עמ' 118 124).
יתרה מזו, בשנת השמיטה תר"ע הרב הנהיג אוצר בית דין לשיווק פירות אילן וענבים של המושבות (אשר גדלו בקרקעות שנמכרו על פי היתר המכירה) בירושלים. אך בשמיטות הבאות, כאשר שככה המחלוקת בעניין היתר המכירה, זנח את רעיון אוצר בית דין, אפילו כהידור על גבי היתר המכירה! מו"ר הגרצי"ה קוק זצ"ל אף השמיט את הנוסחאות של אוצר בית דין של הרב משו"ת 'משפט כהן'.
אין פתרון אחר
בעל כורחנו התשובה לבעיה היא שמרן הרב לא ראה בשום סוג של אוצר בית דין פתרון הלכתי כלל. לדעתו אין בכך לפתור שום בעיה. הדברים מפורשים במכתב שכתב להוריו: "ודבר זה (אוצר בית דין - יב"מ) אף על פי שמצד עצמו אין בו כדי סמיכה, מכל מקום כשהוא נסמך אל המכירה לרווחא דמילתא, הוא דבר הגון וזכר לשביעית שלא תשכח מישראל..." (אגרות הראיה א', אגרת שיד). כנראה שדבריו "שהוא דבר הגון וזכר לשביעית שלא תשכח מישראל" נכתבו רק כדי להרגיע את אביו, וכדבריו "ולמען ה' שלא יצטער כבוד אאמו"ר שליט"א מכל זה מאומה...". שהרי לדעתו, אם קיים פתרון אחר, אסור מבחינה הלכתית ללמד את העם פתרון שמפקיע את מצוות שביעית (ראו ספרי הנ"ל עמ' 81 87; 156 168; 172 178; עמ' 84 ושם בהערה 110; עמ' 113 בהערה 184).
היטיב לבטא דברים אלו הרב יהודה הלוי עמיחי שליט"א, מראשי מכון 'התורה והארץ' וחבר בית הדין של אוצר הארץ, במאמרו ב'התורה והארץ' (כרך ו, תשס"א, עמ' 474 489, עמ' 455): "מרן הרב קוק זצ"ל, לאחר היתר מכירה היה נוהג להחמיר ולנהוג קדושת שביעית בפירות, לרווחא דמילתא (מבחינה דינית כל המכור לנכרי הרי הוא כשל הנכרי עצמו ואין צורך לנהוג בו קדושת שביעית), וכדי להתיר את פעולת השווק והמסחר ודמי שביעית היה עושה אוצר בית דין".
הדברים אף מפורשים ב'קטיף שביעית' (הוצאת מכון התורה והארץ, תשס"ז, 'פסיקה הלכתית - הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, הרב יהודה הלוי עמיחי', פרק כב - אוצר ב"ד, עמ' 125, הערה 5): "בדורות האחרונים התחדש סידור זה (אוצר בית דין - יב"מ) על ידי הרב קוק זצ"ל (עי' אגרות ראי"ה ח"א סי' שי, שיג, שיח; משפט כהן סי' עו; משנת יוסף ח"ג עמ' נא). אך הוא עצמו נטה לסמוך על כך רק לאחר המכירה (עי' אגרות ראי"ה א אגרת שיד). וכן הנהיג החזון איש (עי' חזו"א סי' יא ס"ק ז ד"ה במש"כ...)".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
