ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל הפצועים
פנה רבי יוסף דוב לעשיר ואמר – אתה עריק!
התפלא האיש על הרב, שהרי עוסק הוא בלימוד תורה, וכיצד הרב בא אליו בטרוניה. הסביר לו הרב – בכל צבא יש חיילים בתפקידים שונים. יש טייסים ויש תותחנים, יש טבחים ויש אנשי חימוש, כל אחד ותפקידו. כל התפקידים חשובים ובלעדיהם הצבא לא יוכל להילחם.
אם אחד החיילים יחליט, שהמשימה הנוכחית שלו לא חשובה, ועל דעת עצמו יבצע משימה אחרת, ישפטו אותו כעריק. לדוגמא – אם אחד החימושניקים יחליט להיות קרבי, לנטוש את תיקון הכלים, ולהצטרף כטנקיסט לקרב, יחסרו בהמשך כלים לקרב.
כך אתה, סיים הרב, תפקידך כעת לשבת ליד קופת הכפרות ולחלק צדקה לעניים, ולא לנטוש את תפקידך וללכת ללמוד תורה.
איש איש ומשימת חייו. יתר על כן – המפגש של כל יהודי עם הקב"ה מגיע דרך עבודת ה' הייחודית לו. בתחילת תפילת שמונה עשרה, אנו אומרים: 'אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב', והרי יש רק אלוקים אחד? אלא שלכל אחד מהם התגלה ה' באופן המתאים לעבודת ה' הייחודית שלו.
יותר מזה – לכל אדם יש תקופות שונות בחייו, שעות שונות בחייו, ולכל זמן וזמן עבודת ה' הייחודית לו. לדוגמא – לכל חג מצווה משלו, בראש השנה פוגשים את ה' בתקיעת שופר, בחנוכה בהדלקת הנר וכדומה. וכך אמרו חז"ל – " זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד", וכן - "בכל דרכיך דעהו, זו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה", ופירש זאת הראי"ה קוק זצ"ל (מוסר אביך עמ' כה) – "צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפילה אז יבקש את הקב"ה בהבנת ענייני התפילה וכוונה רצויה... ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיוון שהוא עוסק בעבודה זו - הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר... וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו..וכן בכל הדברים שעושה...".
עניין זה שופך אור חדש על נקודה תמוהה בפרשתינו. הפרשה נפתחת בהתגלות ה' בכבודו ובעצמו, "וירא אליו ה'", אך התגלות זו נקטעת לטובת התגלות המלאכים ובשורת לידת יצחק. חז"ל (שבת קכז) כבר מרגישים בתמיהה זו ומתרצים – "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה".
אולם בסיום הפרשייה, כאברהם מלווה את המלאכים לשלחם, אנו מגלים שהתגלות ה' לאברהם לא באמת נקטעה – "ואברהם הולך עימם לשלחם... ואברהם עודנו עומד לפני ה'", הולך או עומד? ומי המתגלה לאברהם – ה' או המלאכים?
מספר כיוונים נאמרו בתירוץ העניין. לרמב"ם (מורה נבוכים ב, מב) באמת הכל פרשייה אחת, התגלות ה' היא התגלות המלאכים, והכל במראה הנבואה. על כך מקשה הרמב"ן ומוכיח שהתגלות המלאכים אינה כהתגלות ה', והיא במדרגה נמוכה יותר.
מרש"י עולה שאלו התגלויות שונות, ואכן התגלות ה' נקטעת, ואברהם אף פונה בבקשה שימתין לו, וה' אכן המתין לו, ובעצם היה צריך להיות כתוב – "וה' עודנו עומד לפני אברהם", אלא שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה, לכן תיקן הכתוב ללשון אחרת.
ואולי, בלי להכניס את ראשנו בין ההרים הגבוהים, אפשר להוסיף נקודה דרשנית המביאה לנו מסר חשוב, ומחברת בין דרכי התירוץ השונים. מידתו המיוחדת של אברהם היא מידת החסד והכנסת האורחים. ה' מתגלה לאברהם דרך מידת החסד, לכן כאשר אברהם מפסיק את הקבלת פני השכינה לשם הכנסת אורחים, באמת אין זה הפסק. זהו המשך המפגש שלו עם ה', ואף בשעה שהוא הולך עימם לשלחם – הרי עודנו עומד לפני ה'.
אדרבה, דווקא ברגעים אלו של התגלות ה', מתגלה גם עבודת ה' המיוחדת שלו. ואכן תוך כדי הדברים – מציין הכתוב שה' מגלה לאברהם על הפיכת סדום, כי ידעתיו למען יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט...", כוחו המיוחד בצדקה וחסד.
ואף אנו נלמד תדיר לחפש את ה' בדרך עבודת ה' המיוחדת לנו, להעריך איש את משימת רעהו, ולחנך את ילדינו בדרך המיוחדת להם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
