ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
עיקריההלכות
א. על מנת להכין צרכי שבת ביום השני שלראש השנה (יום שישי) יש להניח ערוב תבשילין בערב ראש השנה.
ב. גם מי שסבור שהכין את כל צרכי השבת,ראוי שיניח ערוב תבשילין, אך לא יברך על ההנחה.
ג. נהגו להתיר נדרים בערב ראש השנה.מעיקר הדין ראוי להתיר בפני שלשה שבקיאים קצת בדיני נדרים, אך נהגו להקל ולהתירבפני כל שלשה.
ד. התרת הנדרים מועילה לנדרים שנדר בינולבין עצמו, אך לא להתחייבויות שהתחייב לחברו.
א.עירוב תבשילין
השנה חל ראש השנה בימים חמישי ושישי. מציאות זויוצרת קושי, שכן למרות שמותר לבשל ביו"ט 'אוכל נפש', אסור להכין מיו"טלשבת, כך שלא ניתן להכין אוכל לשבת (אלא אם כן מכינים מראש). לפי חלק מן הדעות,אסור גם להדליק נרות שבת ביום שישי (שהוא יו"ט- כמו השנה).
הפתרון ההלכתי שקבעו חכמים הינו עירוב תבשילין1.
על ידי העירוב ניתן לבשל מיו"ט שני לשבתאך לא ניתן לבשל מיו"ט ראשון לשבת2.
גם מי שסבור שכל צרכיו מוכנים לשבת (שבישל לפניכן וכדומה) ראוי שיניח עירוב (אך ללא ברכה) מאחר ויש סבורים שגם הדלקת נרות שבתאסורה ביו"ט אם לא הניח עירוב תבשילין3.
אופן הנחת העירוב: מניחים פת ותבשיל (בדרך כללביצה קשה)4 יחדיו ומברכים: "ברוך אתה... אשר קדשנו... על מצותערוב". אחר כך אומרים: "בערוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמיןולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעירהזאת".
ב.היתר נדרים
בשל חומרתם הרבה של נדרים ושבועות, נהגו ישראל לעשותהתרת נדרים בערב ראש השנה וביום כיפור (כל נדרי)5.
התרה זו מועילה רק לנדרים שאדם נדר בינו לביןעצמו, אך נדרים או שבועות שנשבע או נדר לחברו, אי אפשר להתיר6.
מעיקר הדין ראוי שהמתירים יהיו בקיאים קצת בהלכותנדרים, אך יש שלמדו זכות על המנהג להתיר בפני כל שלשה בני אדם ואפילו אינם בקיאיםכלל7.
לאחר התרת הנדרים, נהוג למסור מודעה- כלומרלבטל את הנדרים שאדם ידור מכאן ולהבא. מודעה זו מועילה רק במקרה בו בזמן שנדר שכחשמסר מודעה, אך אם בזמן שנדר זכר את המודעה שמסר, הנדר מבטלאת המודעה והנודר חייב לקיימו8.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
