ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
כולם הביטו בו בתמיהה – מה עלינו לחפש?
ורבי לוי יצחק ביאר את כוונתו – היום, בתשובה מאהבה, בכוחנו להפוך זדונות לזכויות. כדאי לפשפש ולמצוא את כל עוונותינו, ולהופכם בתשובה לזכויות. ככל שנמצא עוונות רבים יותר, כך יגדלו זכויותינו.
סיפור זה מציף בחדות את התמיהה הגדולה – כיצד בכוחה של התשובה להפוך זדון לזכות? אפשר להבין, שמי שמתחרט על חטאי העבר ומקבל על עצמו לתקן את דרכו בעתיד, מתעלמים מעברו ואפילו פותחים לו דף חדש. אך קשה להבין – כיצד העבר בעצמו מתעלה והופך לזכות?
למשל – אדם ששבר צלחת, התחרט וקיבל על עצמו – לא לשבור צלחות. יתכן ונסלח לו, אך הצלחת השבורה לא תחדש פניה ותהפוך לשלמה, שהרי "מעוות לא יוכל לתקון".
להבנת התשובה לתמיהה מרכזית זו, נביא את מדרש חז"ל. בתנ"ך (שופטים יז) מסופר על יונתן בן גרשום בן מ(נ)שה, שהיה כהן לעבודה זרה – פסל מיכה. יונתן היה נכדו של משה רבינו, בכבודו ובעצמו. התנ"ך הוסיף נ' קטנה לשם סבו, כדי להצניע עובדה נוראה זו.
חז"ל (בבא בתרא קי.) מסבירים, שיונתן התגלגל לדיוטא כה נמוכה בעקבות הבנה מוטעית של דברי סבו – משה רבינו. יונתן תר נואשות אחרי מקור פרנסה, ופגש את מיכה שהציע לו לשמש ככהן לעבודה זרה. יונתן שהתלבט אם לקבל את ה'תפקיד', נזכר בדברי סבו – "עבוד עבודה זרה ואל תצטרך לבריות".
משה רבינו התכוון לומר, שכל עבודה מכבדת את בעליה. עבוד עבודה שהיא זרה לך, כלומר אפילו – עבודה פחותה ובזויה כפשיטת עורות מנבילה בשוק, ובלבד שלא תיזקק לבריות. אך יונתן טעה ופירש – עבוד עבודה זרה, לא עלינו. כמובן, פרשנותו מוטעית לחלוטין, ובכל זאת המכשול השתלשל מתוך דברי משה רבינו.
והנה, עברו דורות, ודוד המלך מלך ברמה על ישראל. ראה דוד שיונתן הוא בעל תאוות ממון כה גדולה, הלך ומינהו לשר האוצר של ישראל. בימי דוד שב יונתן בתשובה, והתנ"ך מכנהו באותם ימים – "שבואל בן גרשום", ופירשו חז"ל – 'ששב לא-ל בכל ליבו'.
והנה, ממשיכים חז"ל ומקשים – הכיצד שב לא-ל, והרי כתוב על יונתן הכהן לפסל מיכה, שהוא ובניו היו כוהנים לעבודה זרה עד יום גלות הארץ?
לכן הם מספרים (ירושלמי ברכות) – לאחר מות דוד, התחלף המלך והתחלפה הממשלה. שלמה החליף את כל השרים, וכיוון שהודח שבואל מתפקידו, חזר לסורו, והפך שוב להיות כהן לעבודה זרה.
בטוחני – שכל הקוראים כעת את המאמר, אומרים בלבבם – זה נקרא חזרה בתשובה? יונתן, ראה באיזה צד מרוחה החמאה, והחליט להשתייך אליו. כשהכסף היה אצל מיכה, הוא הלך אליו, וכשבא דוד, הוא שם כיפה וציצית ונהיה 'דוס'.
אולם, אם נתבונן לעומק, נבחין שהנביא מעיד על יונתן שהוא 'שבואל', "ששב לא-ל בכל ליבו". הנביא מביא לנו את דבר ה'. הקב"ה, בוחן כליות ולב, מעיד עליו בכבודו ובעצמו ששב בכל ליבו. זו הייתה תשובה אמיתית מעומק הלב. ובכל זאת, אחר כך נפל יונתן. הכיצד?
זוהי עומקה של התשובה. החוטא, לוקח את הכוחות האלוקיים, ומשתמש איתם לריחוק מה'. הרי גם בעת החטא, חייו של החוטא ניתנים לו מאת ה', והכוחות לחטא מגיעים מה'. אם כן – אלו כוחות אלוקיים הלובשים לבוש שלילי. לפיכך, כשאנו חוזרים בתשובה, אנו לוקחים את אותם כוחות, ומחברים אותם מחדש למקורם האלוקי.
זו הייתה אבחנתו של המעמיקה של דוד המלך, אביר התשובה. דוד הבחין שליונתן יש כוחות גדולים הקשורים לממון. כאשר כוחות אלו לא מוצאים ביטוי חיובי, הם נופלים לעומק החטא. אולם, כאשר דוד מצא להם ביטוי חיובי (שר האוצר, קרוב לכסף), מיד הם שבו לאלוקים. באותם ימים, שב שבואל לאלוקים באמת ובתמים. רק כאשר, ניטל ממנו האופק החיובי, הוא שב ונפל.
זו הסיבה, שבכוחה של התשובה לתקן גם את העבר. באמת, בזמן החטא, הכוחות לא נפלו ונשברו לחלוטין, הם רק לבשו לבוש שלילי, ובתשובה אנו משיבים אותם למקורם.
לפיכך, חודש אלול חל בסוף השנה ולא בתחילת השנה, ללמדנו שבכוחנו לתפוס גם את כוחות השנה החולפת ולהעלותם. 'ומובטחים אנו שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים'. במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















