ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
א. בישיבה בסוכה, בנוסף לכוונה הבסיסית שמכוון בכל מצווה לקיים מצוות ה', ראוי לכוון שאנו יושבים בסוכה זכר לניסים שנעשו ביציאת מצרים.
ב. בלילה הראשון של סוכות יש מצווה מהתורה לאכול בסוכה לפחות כזית. בשאר החג אין מצווה לאכול בסוכה (אך יש חובה בסעודת קבע. אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה).
ג. ירדו גשמים בלילה הראשון, לדעת השו"ע מותר לאכול בבית, לדעת הרמ"א חובה לאכול בסוכה בכל מקרה- והכריעו האחרונים שיאכל כזית ולא יברך לישב בסוכה. לדעת הגר"א יש להמתין שיפסקו הגשמים- עד הבוקר.
א. כוונה מיוחדת בישיבה בסוכה
כלל ידוע הוא ש"מצוות צריכות כוונה" זאת אומרת שעל מנת לצאת ידי חובה במצוות, יש להתכוון לצאת ידי חובה1. לכן גם בישיבה בסוכה צריך להתכוון לצאת ידי חובה- כלומר להתכוין לקיים את מצות הסוכה כי כך ציווה ה'.
אמנם, הב"ח כתב שבישיבה בסוכה יש לכוון כוונה נוספת והיא: "שצוונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וגם זכר לענני הכבוד שהקיפן אז להגן עלינו מן השרב והשמש".
טעם הדבר הוא שבפסוקים המדברים על חיוב הישיבה בסוכה כתוב- "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", משמע שעיקר המצווה הוא זכרון אותו נס2.
למעשה בדיעבד אף אם לא כוון כוונה זו יצא ידי חובתו אם כוון לצאת ידי חובה3.
ב. שיעור האכילה המינימלי בסוכה
במשנה יש מחלוקת תנאים כמה סעודות יש לאכול בסוכה. לדעת רבי אליעזר יש לאכול שתי סעודות בכל יום (בוקר וערב) שהן ארבע עשרה סעודות סה"כ. לדעת חכמים החובה לאכול בסוכה היא רק בלילה הראשון של החג4.
ונחלקו הראשונים מהו שיעור האכילה בלילה הראשון. יש אומרים שהשיעור הוא אכילת קבע, אך לדעת רוב הראשונים וכך נפסק להלכה השיעור הוא כזית פת.
טעם המקלים הוא שחכמים (במשנה) למדו את דינם בגזרה שווה מפסח- וכמו ששם די בכזית על מנת לצאת ידי חובה, כך בסוכות די בכזית על מנת לצאת ידי חובה5.
לכן יש להקפיד לאכול לפחות כזית פת בלילה הראשון של סוכות, אחר כך אין חובה לאכול פת כלל6.
ירדו גשמים בלילה הראשון, לדעת השו"ע מותר לאכול בבית.
לדעת רמ"א יש לאכול בסוכה אפילו שהוא מצטער, וכתבו האחרונים שיאכל כזית פת ולא יברך ברכת לישב בסוכה.
לדעת הגר"א יש להמתין שיפסקו הגשמים- עד הבוקר7.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
