ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו" (פ"ד מ"ח).
הצענו שגם בני ירושלים היו יוצאים ביום הכיפורים "בכלי לבן שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לו".
משמעותו של צעד זה בימי המקדש, הייתה עיסוק בתחום החברתי ותיקונים בתחום של "בין אדם לחברו". צעד זה בא להבטיח שהכהן הגדול, שגם הוא לבש בגדי לבן באותו יום, יצליח לכפר על נפשות כל בני ישראל, שהרי כפרה מלאה על כל החטאים תלויה בתיקון העברות של "בין אדם לחברו".
הצעתנו מסבירה מדוע המשנה ממשיכה בלשון זכר למרות שהיא לכאורה עוסקת בבנות ירושלים.
בדברינו היום נמשיך לברר את דברי המשנה, בהקשר של הבנת מהותו ומשמעותו של חג הסוכות.
המשנה ממשיכה ומלמדת:
"ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות? בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל, ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, וכן הוא אומר (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן".
גם החלק הזה במשנה פותח בלשון נקבה: "ומה היו אומרות" וממשיך בלשון זכר "וכן הוא אומר". לשיטתנו נטען כי הסיפא של המשנה חוזרת אל יום הכיפורים ואל המשכו בחג הסוכות.
נסביר את הרעיון. ביום הכיפורים אנו "שמים בצד" את הצרכים הגשמיים שלנו: אכילה שתיה סיכה וכו', ומתקנים תיקונים חברתיים תחת הכותרת של "שלא לבייש את מי שאין לו". מכאן, אנו ממשיכים לסוכות בו אנו עוזבים צורך בסיסי אחר ולא פחות יסודי - "קורת גג יציבה ובטוחה", ויוצאים אל הסוכה. כל זה במטרה לזכות בסליחה וכפרה, שמשמעותה האפשרות להשכנת שכינה.
הפן של "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז ב), שבא לידי ביטוי בעבודת הכהן הגדול, שנכנס לפני ולפנים ביום הכיפורים, מקבל משמעות הרבה יותר רחבה, הנוגעת לכל יהודי ויהודי, היושב בכל מקום ובכל שנה "בצל השכינה" בסוכתו. אחדותו של כלל הציבור הבאה לידי ביטוי דווקא בחג הסוכות (ארבעת המינים, סוכה אחת לכל ישראל ועוד) מאפשרת את השכנת השכינה גם במקדש כל השנה. זו גם האחדות שבאה לידי ביטוי בזמן מתן תורה "כאיש אחד בלב אחד".
ההליך הפרטי המקביל לזה, הוא ענין בניין הבית הפרטי והעמדת החופה. בזה אנו עוסקים בט"ו באב. ביום זה הבנות לובשות לבן ומכריזות שחתונה אין פירושה עיסוק בצרכים גופניים וחומריים, אלא נסיון לבנות מערכת המבוססת על "יראת ד' ". לא מדובר בבניית בית חומרי אלא בבניית משכן להשכנת שכינה - "זכו שכינה ביניהם".
אכן, לא היו ימים טובים לישראל כשני ימים אלה, שבהם אנו רוצים לזכות שוב בענני הכבוד. ענני הכבוד שהיו מעל האהל של אברהם ושרה ואח"כ אצל צאצאיהם, ענני הכבוד שירדו על הר סיני בזמן קבלת התורה, ענני הכבוד שירדו על בית המקדש שבנה שלמה המלך, הענן של הכהן הגדול שפועל בזכות התיקון החברתי וענני הכבוד שהסוכה מסמלת.
ביום שמחת לבו של כל זוג, אנו מאחלים להם שענני כבוד אלה ילוו אותם בכל אשר יפנו.
הבה נתפלל כי נזכה להתקיימות נבואתו של הנביא ישעיהו:
"וּבָרָא יְקֹוָק עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה
כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה" (ד' ה)
במהרה בימנו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
