ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מהרישא של הפסוק נלמדת ההלכה הבאה:
"רבי אומר ממשמע שנאמר "לא תהיה אחרי רבים לרעות" שומע אני שאהיה עימהן לטובה, אם כן למה נאמר "אחרי רבים להטות" שלא כהטותך לטובה הטותך לרעה הטותך לטובה על פי אחד הטותך לרעה על פי שנים" (תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה ז).
כלומר אי אפשר לחייב אדם בדיני נפשות, בבית דין של עשרים ושלשה ברוב של דיין אחד כגון אחד עשר מזכין ושניים עשר מחייבין, אלא זקוקים לרוב של לפחות שני דיינים שמחייבים על מנת לגזור עונש מות על הנידון. לעומת זה רוב של אחד מספיק כדי להציל נידון מעונש מוות ולזכות אותו כגון שיש שניים עשר מזכים ואחד עשר מחייבים. מהמשך הפסוק לומדת התוספתא הלכה נוספת הנוגעת לדיינים, בדרך הטבע בכל הרכב ישנו דיין ותיק המכהן כאב בית הדין ולצדו שני דיינים צעירים ופחות מנוסים ממנו. לכן מזהירה התורה:
""לא תענה על ריב לנטות" הוסיף עליהן הכתוב עוד אחד לנטות אחרי רבים להטות שלא תאמר בשעת הדין דיי שאראה כרבי אלא אמור מה שבדעתך" (סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה ח).
כאן מזהירה התורה את הדיינים להביע את דעתם גם בפני רבם עמו הם יושבים בדין, זו זכותם וחובתם כחברי בית הדין. בעניין זה מצינו הלכה נוספת הקובעת את סדרי הדיון "דיני ממונות, הטמאות והטהרות - מתחילין מן הגדול, דיני נפשות - מתחילין מן הצד" (סנהדרין דף לב עמוד א), לכאורה יש כאן אוקימתא של ההלכה בתוספתא המגבילה אותה רק לדיני נפשות והדבר צריך עיון, כיצד יביעו הדיינים האחרים את דעתם לאחר שהגדול כבר הביע את דעתו והיא לכאורה זו המחייבת.
בשיעור הבא נשתדל להבין יותר את פשר ההלכות הללו.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
1 - הרוב קובע - על פי איכות? (חלק א')
2 - דעתם של הדיינים (חלק ב')
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
