ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
פרק א
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
הווידוי והכפרה
א1 שְׁגָגָה - אי ידיעת המציאות לאשורה, כגון שהיום שבת, או אי ידיעת האיסור לעשות מלאכה מסוימת בשבת, או אי ידיעת העונש, כגון אם הוא כרת או סקילה (שגגות ז,ב-ג). כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת - התשובה היא ההתנתקות מן החטא (מו"נ ג,לו), והרעיון היסודי והכללי הוא שלא לעשות עוד עברות. הביטוי המעשי והפרטי לרעיון הכללי הזה הוא המצוה להתוודות. לְהִתְוַדּוֹת - להודות על עשיית העברה ולהתנתק ממנה (מו"נ ג,מג). לִמְעֹל - לבגוד. וִדּוּי דְּבָרִים - וידוי בדיבור. ומרכיבי התשובה הם: עזיבת החטא, וידוי עליו, חרטה על העבר וקבלה לעתיד (להלן ב,ב). לולי מציאות התשובה בעולם, האדם היה מתייאש ואף חוטא יותר. התשובה מתקנת את האדם ומעלה אותו למקום גבוה יותר מן המקום שהיה בו לפני שחטא (מו"נ ג,לו).
א2 חָטָאתִי - בשוגג. ומתחיל למנות את העברות מן הקלות אל החמורות (פה"מ כיפורים ד,ב). עָוִיתִי - במזיד. פָּשַׁעְתִּי - בכפירה ובמרד בה', "כפשעים הגדולים שנקרא עושיהם פורק עול, כחילול שבת ועבודה זרה" (שם). נִחַמְתִּי - אני מתחרט. בֹּשְׁתִּי - אני מתבייש על שחטאתי.
5
א3 בַּעֲלֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת - החייבים להביא קרבן חטאת או אשם על העברה שעשו.
6
א4 מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין - מי שנידון למוות על חטאו, "אומרין לו: התוודה! שכן דרך כל המומתין מתודין. וכל המתוודה - יש לו חלק לעולם הבא. אם אינו יודע להתוודות - אומרין לו: אמור 'תהיה מיתתי כפרה על כל עוונותי'. אפילו ידע בעצמו ששקר העידו עליו [שדנו אותו למוות בגלל עדות עדי שקר] - כך הוא מתוודה" (סנהדרין יג,א5). וּמְחֻיְּבֵי מַלְקוּת - מי שנידון ללקות מלקות ארבעים. בִּלְקִיָּתָן - בקבלת המלקות. חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ - מכה את חברו או פוצע אותו. עַד שֶׁיִּתְוַדֶּה וְיָשׁוּב - מפני שפגיעתו בחברו יש בה גם חטא כלפי שמים. מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם - עברות שבינו לבין אדם אחר (במדבר רבה ח,ה).
7
ב1 שָׂעִיר - הזכר בעזים כשהוא בשנתו השנייה (מעשה הקרבנות א,יד). הַמִּשְׁתַּלֵּחַ - לעזאזל, למדבר, ביום הכיפורים (ויקרא טז,י). ואין הכוונה שהחטאים עוברים אל השעיר, אלא שהמעשה מעורר לתשובה ולהרחקת החטאים (מו"נ ג,מו; לתיאור שילוחו ראה עבודת יום הכיפורים ג,ז; ולטעם הדבר ראה ביאורינו שם ג,א; ג,ז3). עַל לְשׁוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל - בלשון כללית. "וכך הוא אומר: 'אנא ה', חטאו ועוו ופשעו לפניך עמך בית ישראל'" (שם ד,ב6).
8
ב2 בֵּין שֶׁהוֹדַע לוֹ - בין שנודע לו שעבר עברה.
9
ב3 כָּרֵת - ראה להלן ח,א. שְׁבוּעַת שָׁוְא - שבועת הבל, כגון שבועה מיותרת או שבועה שאינו מסוגל לקיימה (שבועות א,ד-ז). הֲרֵי הִיא מִן הַחֲמוּרוֹת - מפני שעוון זה "יש בו חילול השם המקודש, שהוא גדול מכל העוונות" (שם יב,ב).
10
ג אֵין שָׁם - אין. המילה שם היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון הערבי, ואינה ציון מקום. בָּאַחֲרוֹנָה - בסוף ימיו.
11
ד1 בִּשְׁעָתָן - מיד. מְשׁוּבֹתֵיכֶם - חטאיכם (ראה ירמיהו ה,ו).
12
ד2 תּוֹלָה - מתן העונש מתעכב, תלוי ועומד.
13
ד3 שֵׁבֶט - מקל. נְגָעִים - חוליים.
14
ד4 הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם - העובר עבירות מתוך מרד וזלזול או גדול בתורה העושה במזיד מעשים הפוגעים בכבוד ה' (ראה יסודי התורה ה,י-יא; פה"מ אבות ד,ה). וְנִגְלָה בְאָזְנָי יי - ה' גילה לי בנבואה שאין העוון הזה מתכפר אלא במיתה.
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
