ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ה. במשנה - ה: 1-)
א. 10 בטלנים -
משנתנו – עיר ללא עשרה בטלנים נחשבת כפר.
ריב"ל (ד.) – כנ"ל לגבי כרך.
ב. במגילה מקדימים משבת ולא מאחרים
מקור – ר' אבא-שמואל – "ולא יעבור" (ומביאים עוד מימרא שלו שלא קשורה).
אך יש תחומים שבהם מאחרים –
- תשעה באב – כי לא מקדימים פורענות.
וכן 17 בתמוז. ב10 בטבת יש מחלוקת ראשונים אם מתענים בשבת או מאחרים. בתענית אסתר מקדימים.
- לא מקדימים כי עוד לא הגיע זמן החיוב –
- זמן עצי כהנים (תאריכים מסוימים שבהם היו משפחות שתרמו עצים למקדש).
- הקהל (כשמוצאי יו"ט של סוכות חל בשבת).
- שלמי חגיגה (אמורים להביא ביו"ט, אך ניתן להביא כל המועד, אך לא לפני יו"ט).
ג. הרחבה לגבי שלמי חגיגה ועולת ראייה
בחג צריך להביא שלמי חגיגה ועולת ראייה. אפשר להביא גם בחול המועד ו6 ימים אחרי שבועות.
ביו"ט -
שלמים מביא לכתחילה ביו"ט הראשון, ומותר כי זה אוכל.
עולה – מחלוקת: ב"ש – לא (כי זה לא אוכל וזה עולה שזמנה לא קבוע), ב"ה – מביא (אכילת מזבח).
בשבת – דוחה לאחרי שבת –
"חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרין", פירוש:
- 1.רב אושעיא – "זמן חגיגה" = "עולת ראייה" (כי באה בזמן של החגיגה),
ואותה דוחים לא רק משבת אלא גם מיו"ט, כדעת בית שמאי. - 2.רבא – הכוונה שניתן להשלים את החגיגה רק בזמן החגיגה (חוה"מ ויו"ט האחרון) ולא אחרי.
- 3.רב אשי – שגם לעצרת יש תשלומים 6 ימים (כל מקום שיש בו "זמן חגיגה" אפשר לאחר), וכן במשנה בחגיגה.
- זה לא היה בפורים עצמו,
(ה. 1-)
ד. הסיפור על רבי
A. לגבי הצומות –
בראש השנה (יח:) כתוב שבזמן שאין מקדש אך אין מלחמה - רצו מתענים ורצו לא.
לגבי 17 בתמוז - רבי רחץ בפרהסיא (רמב"ן – וגם אכל),
לגבי תשעה באב –
ר' אלעזר – רבי ביקש לעוקרה (כי חשב שגם זה תלוי ברצון העם) ולא הודו לו חכמים (כי העם קיבל על עצמם)
ר' אבא בר זבדא – רק רצה לעקור כשחל בשבת, שכיון שממילא נדחה שיידחה לגמרי (ובניגוד למשנתנו) ולא הודו לו חכמים.
(ה: 8+)
B. רבי נטע נטיעה בפורים,
והרי בפורים אסור מלאכה – "שמחה ומשתה ויום טוב"?
היה בטבריה בתקופה זו (15) ונטע ב14.
קשה –
- והרי חזקיה הסתפק אם טבריה נחשבת מוקפת ולכן המחיר ב14 ו-15.
תשובה – רבי לא הסתפק.
(ה: רבע תחתון)
C. גופא - למה חזקיה התלבט לגבי טבריה?
ברור שהיא מוקפת מימות יהושע – "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת (=טבריה) וְכִנָּרֶת" (יהושע יט),
אלא הספק הוא האם ים נחשב חומה –
האם עיקר החומה זה ההסתרה (ואז ים לא) או ההגנה (ואז ים כן).
ואמנם לגבי בתי ערי חומה אינו נחשב, אך לגבי פורים אולי כן.
- והרי מגילת תענית אוסרת את ה14 ו-15 בכל המקומות בהספד.
תשובה – בהספד אסור, אך במלאכה מותר ביום האחר.
(והרי רב קילל את מי שנטע כותנה בפורים?
(ריטב"א – וסביר שזה לא היה בפורים עצמו, כי אז גם היה מנדה אותו).
תשובה – זה היה בפורים עצמו).
(ה: אחרי האמצע)
- רבה בריה דרבא – פורים מותר במלאכה, כי עם ישראל לא קיבל על עצמו את האיסור.
שהרי תחילה כתוב "שמחה ומשתה ויום טוב" (יט) ובסוף "ימי שמחה ומשתה" (כב).
ולמה רב קילל את הנוטע כותנה? כי זה היה מקום שנהגו בו איסור.
(ה: שליש תחתון)
- אכן אסור במלאכה, אלא שנטע נטיעה של שמחה (אבורנקי של מלכים – עץ שמכופפים אותו בשביל צל, על פי משנה וברייתא בתענית),
וזה מותר, כי רק אסור מלאכה שמסיחה את דעתו מהשמחה.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
