ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. בתשעה באב חל איסור ללמוד בדברי תורה מאחר ו'פקודי ה' ישרים משמחי לב'.
ב. למנהג הספרדים ומעט מן האשכנזים, האיסור חל רק בהיכנס הצום. מאידך, רבים מן האשכנזים מחמירים כבר מחצות יום ח' אב.
ג. גם ביום י' אב נוהגים חלק ממנהגי האבלות: רחיצה, אכילת בשר ושתיית יין, כיבוס וגילוח.
א. לימוד תורה בערב תשעה באב
כידוע, בליל תשעה באב וביומו חל איסור ללמוד בדברי תורה רגילים מחמת ו'פקודי ה' ישרים משמחי לב', לכן יש ללמוד רק בדברים הרעים (כגון אגדות החורבן, איוב, פרקי הפורענות שבירמיה וכדומה)1.
רבים מן האשכנזים נוהגים באיסור זה כבר ביום ח' אב מחצות היום. בטעם הדבר כתב החת"ס "דכל מה שלומד מחצות ואילך עדיין מחשבתו עליו והרהורו גביה בלילה ונכנס לאבל כשהוא שמח"2.
אמנם יש מגדולי הפוסקים שאין דעתם נוחה מחומרה זו, ולדעתם רב הנזק מהתועלת שבחומרה זו, משום שמחמת חומרה זו בטלים לגמרי מהלימוד. ואכן, מנהג הספרדים וקצת מהאשכנזים ללמוד כדרכם בערב תשעה באב ורק בהיכנס הצום מפסיקים מללמוד בדברים המשמחים3.
ב. מדיני י' באב
חז"ל קבעו את התענית על חורבן הבית לתאריך בו החלה שריפתו. אולם עיקר השריפה והחורבן היו למחרת, ביום י' אב. לכן יש כמה מנהגי אבלות שנוהגים גם בי' אב4:
א. רחיצה: לספרדים מעיקר הדין מותר מיד בצאת הצום, ויש מחמירים עד י' אב (בחצות היום). לאשכנזים אין להתרחץ עד חצות יום י' אב
ב. אכילת בשר ושתיית יין: מנהג האשכנזים להימנע מכך עד חצות יום י'. מנהג הספרדים להימנע מכך עד שקיעת החמה ביום י'.
ג כיבוס וגילוח: לספרדים מותר מיד ויש נמנעים עד י' אב (בחצות היום). לאשכנזים אסור עד י' אב (בחצות היום).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
