ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מכיוון שחלק מהתוצרת שתסופק תהיה קדושה בקדושת שביעית הוקם אוצר בית דין, וכל העוסקים ביבול שיש בו קדושת שביעית יהיו ממונים כשלוחי בית דין, החל מהחקלאים במטעים ובשדות, דרך הספקים והמובילים ועד קבלת היבול בחנות על ידי הצרכנים. כל זאת בהתאם למגבלות ההלכתיות שקיימות בתוצרת הקדושה בקדושת שביעית. כמובן, גם אכילת הפירות והירקות הללו צריכה להיות בהתאם לדיני קדושת שביעית (ראו בהרחבה במאמרנו 'היסודות ההלכתיים של אוצר בית-דין', בתוך 'התורה והארץ' ח"ו עמ' 389 422). דייני בית הדין הם הרב יעקב אריאל, הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד והרב יהודה עמיחי.
בשורות הבאות נפרט את מקורות גידולי אוצר הארץ בשמיטת תשע"ה הבאה עלינו לטובה.
ירקות שנקטפו בשישית שניתן לאחסן אותם באופנים שונים, ושמקורם ממשקים יהודים. עדיפותם ההלכתית היא בכך שהיות ומדובר בגידולי שישית, אין צורך לבדוק כיצד הם גדלו ואין מגבלה באופן השיווק שלהם. יש לציין שכך נהגו באוצר ב"ד שמוזכר בדברי חז"ל על פי אחד מגדולי פרשני הירושלמי (רש"ס שביעית פ"ט ה"ה סוף ד"ה חזור וזכי ביה). בכלל זה גם פירות שייקטפו בתחילת השמיטה שדינם על פי ההלכה כיבול שישית לכל דבר, מכיוון שבפירות האילן אין קדושת שביעית חלה על פירות שהתחילו לגדול בשישית וייקטפו בשביעית.
ירקות שגדלו בשביעית בעציצים על מצע מנותק בחממות. דרך זו מבוססת על כך שיש הסוברים שמכיוון שחובת שמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, לפיכך מקילים חכמים לזרוע בשביעית בקרקע שנמצאת בתוך בית (על פי פאת השולחן סי' כ ס"ק נב, ועוד פוסקים). למעשה מסתמכים על דעה זו רק בזריעה בעציץ שאינו נקוב ונמצא בתוך החממה, ולא בזריעה ישירה על גבי הקרקע.
פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית. מדובר בפירות המטעים שיתחילו לצמוח במשך שנת השמיטה וייקטפו בעיקר בקיץ תשע"ה ובחורף תשע"ו. על פי אותו עיקרון תהיה גם אספקה של ירקות מזריעת שישית שייקטפו בשביעית, בהסתמך על הדעה בפוסקים שחז"ל גזרו איסור ספיחין רק על ירקות שהתחילו לצמוח בשביעית מאליהם, מחשש לעוברי עבירה שיזרעו בסתר בשביעית ויאמרו שהם צמחו מאליהם. לדעה זו ירקות שהתחילו לצמוח בשישית ונקטפו בשביעית אין בהם איסור ספיחין ומותרים באכילה, אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית, וכך מקובל להלכה על דעת רוב הפוסקים בדורנו (עפ"י ר"ש משאנץ שביעית פ"ט מ"א ד"ה כל הספיחין, חזו"א שביעית סי' ט ס"ק א, שבת הארץ פ"ד ה"ג אות ב הע' 11, ילקוט יוסף שביעית פכ"ג הע' יד, בשם הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל, מעדני ארץ שביעית הוספות סי' י, יא, וכך שמענו הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל).
ירקות מגידולי הערבה הדרומית בתוספת היתר מכירה לחומרה . לדעת כל הפוסקים אזור זה נכלל בתוך ארץ ישראל שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, ולדעת פוסקים רבים יש לנהוג שם את המצוות התלויות בארץ, כפי שגם הכריעה הרבנות הראשית לישראל מאז קום המדינה, ולא כפי שמפרסמים בטעות בזמן האחרון (על פי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ספר ארץ ישראל עמ' לד-לה, ועמ' פב-פד; הרה"ג צבי פסח פרנק זצ"ל, מו"ז הרה"ג עובדיה הדאיה זצ"ל שו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ב; והרב אליעזר וולדברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כג).
ירקות מגידולי חממות בנגב המערבי כולל היתר מכירה לחומרה שייעשה בקיץ של השמיטה , לאחר שהסתיימו קטיף החורף של הירקות שנזרעו בשישית ונקטפו בשביעית . באזור זה התיישבו רק עולי מצרים בתקופת בית המקדש הראשון, אך כפי הנראה לא הייתה שם התיישבות של עולי בבל מכיוון שהוא נמצא מדרום-מערב לאשקלון, שהיא הגבול הדרומי-מערבי של ההתיישבות היהודית בימי עליית עזרא ונחמיה בתקופת בניין בית המקדש השני. לפיכך קבעו חז"ל שאף שאסור לעבוד שם בקרקע בשביעית וגם צריך לנהוג דיני קדושת שביעית ביבול הגדל באזור זה לפני היתר מכירה, הקלו שלא לאסור באכילה את הירקות שגדלו בשביעית באזור זה באיסור ספיחין בכל צורה שהיא. כמו כן חלק מהמחמירים שלא לעשות היתר מכירה בשביעית מקילים שניתן לעשות שם היתר מכירה ושהתוצרת מותרת באכילה, ואין חובה לנהוג בה קדושת שביעית לאחר המכירה (על פי הרה"ג שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שו"ת מנחת שלמה ח"ג סי' קנח אות ג).
גידולי נוכרים יסופקו רק בסוגי ירקות שבמשך כל השנים יש למגדלים נוכרים מכסות גידול בכמויות גדולות, מאזור המשולש ובאופן שאין השמיטה מרחיבה להם את החקלאות.
ייבוא. אם תיגמר התוצרת הנ"ל יספקו בקיץ תשע"ה תוצרת חקלאית מיובאת מחו"ל, אך בשום אופן לא תילקח תוצרת חקלאית משטחי הרשות הפלשתינית ומירדן.
הרב אהוד אחיטוב
רב במכון התורה והארץ
הכנס הכ"ב למצוות התלויות בארץ פסיקות הרב אליהו במצוות התלויות בארץ
מתוך הכנס השנתי הכ"ב למצוות התלויות בארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
