ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע צריך להודיע לחברו כשנותן לו מתנה - וכי לא עדיף לתת לו בסתר שלא יתבייש? ובנוסף, מה ייחודה של השבת בהקשר זה? הרב קוק (עין איה שבת א', יד-טו) מבאר את הרעיון שמאחורי הוראה זו:
הכרת הטוב משפיעה רבות על התנהלותו של האדם, ובכוחה לגרום לאדם לעשות מעשים שבדרך רגילה לא היה עושה. דוגמא לדבר היא הכרת הטוב להורים, שנמצאת באופן טבעי בלב האדם, ומתבטאת בכיבוד זיכרונם אף לאחר מותם. האדם מעצמו חש מחויבות לפעול כפי יכולתו למי שעשה כלפיו טובה, והוא גם שמח לעשות זאת, אף שלעיתים רבות נותן הטובה כלל לא חפץ לקבל דבר עבורה. כמו כן, ככל שהטובה גדולה יותר, ואדם מכיר בה ובהשפעתה, גדלה יותר נכונותו ורצונו לעשות ולפעול לטובת מטיבו. ולכן הנותן מתנה לחברו – צריך להודיעו, כדי לתת מקום ליסוד המוסרי של הכרת הטוב לפעול.
בקומה הבסיסית, אדם נפתח להכרה בטובות הבאות עליו מידי הוריו ושאר מכריו הסובבים אותו. ובשלב מתקדם יותר הוא מגיע להכרה בשורש הדברים – "טוב ה' לכל..."(תהילים קמה, ט), ויתעורר לכך שה' הוא המטיב באמת, והוא שולח אליו מטובו באמצעות שליחיו – ההורים וסביבתו. וכשיעמיק הכרה זו בליבו, ייוולד בו באופן טבעי הרגש להכיר טובה להקב"ה, וינסה למצוא דרכים שבהם יוכל להביע את רגשי טובתו. כאשר הדרך הטובה ביותר שהאדם יכול להביע זאת, היא על ידי תיקון המציאות ופיתוח העולם. שהרי ה' שמלוא כל הארץ כבודו, והכל שלו ואינו חסר מאומה, ברא את העולם ורוצה להטיב לברואיו, ולכן ככל שאדם ישפר ויתקן את המציאות, הוא ממלא בכך את רצון ה', שרוצה בפיתוחו ושכלולו של העולם על כל רבדיו.
בדרך זו, הפעולה של האדם לתיקון העולם לא תנבע ממקום של אינטרס צר, פרטי ומשתנה, אלא מתוך הכרה עמוקה ורצון כנה לקדם ולהיטיב, ולהביע בכך את רגשי תודתנו לבורא עולם על הטובות התמידיות שמשפיע עלינו, בכל עת ובכל שעה.
במבט רחב יותר, שיא הטובה על האדם, אינה רק בטובות חומריות מקומיות וחולפות, אלא בבשורה שיש בחיי האדם גם צד רוחני, קדוש ונצחי. באדם ישנו צלם א-לקים ושייכות לקדושה. כך שהחיים מקבלים משמעות נצחית. השבת מחד, מבטאת את שייכות העולם לקודש, ושהאדם שייך למדרגה גבוהה – "אני ה' מקדשכם", ומאידך, מטרתה גם להיות 'זכר למעשה בראשית', ולהזכיר לעולם ולאדם מי בראו ומי נותן לו את כוחותיו הגשמיים והרוחניים. והידיעה הזו שהאדם מתוודע לסגולה שנמצאת בו, וליכולות הגדולות שניתנו לו, מעוררות אותו לקום ולבטא אותם, וככל שיפתח ויצמיח אותם, ממילא גם יתחזק בקרבו הרצון להכיר טובה להקב"ה על שנתן לו את היכולת להיות שייך למדרגה גבוהה זו. ואף שהאדם אין ביכולתו להקיף ולבטא את כל המדרגה הזו, ומתן שכרה לא ידוע, הקב"ה מודיע לנו שאנו שייכים אליה.
עמדה זו של הכרת טובה, היא העמדה הבסיסית של האדם המאמין. מיד כשפותח את עיניו הוא אומר – "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". כל העשייה במהלך היום היא נובעת מההודאה על כוחות החיים שניתנים לנו, ובעיקר על הנשמה שבקרבנו, שצריכה עכשיו להופיע ולהתבטא במהלך העשייה היום יומית. אמנם לא רק העשייה בהווה, אלא גם בעתיד יישאר ויעמיק יסוד זה. כפי שעולה מהמדרש (רבה צו ט,ז) "לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל, כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה...", כיוון שהוא הדבר היסודי שעליו בנוי העולם, ובאמצעותו הוא יתקדם וישתכלל.
סיכום: בתורה (שמות לא,יג) מתוארת פניית ה' למשה שיודיע על נתינת השבת כמתנה לעם ישראל.
והגמרא (ביצה ט"ז ע"א) לומדת מכך שהנותן מתנה לחברו שהיא או שכרה אינו עתיד להיוודע למקבל,
צריך להודיעו על כך. הרב קוק (עין איה שבת א',יד-טו) מבאר, שהסיבה לדבר נעוצה בהכרת כוחה של הכרת טובה על נפש האדם. וישנם שלושה שלבים בעניין:
א. עצם המודעות לכוח הכרת טובה שבאופן אוניברסלי, גורם לאדם לפעול מעצמו ובשמחה, לטובת המטיב לו. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא בהכרת הטוב של האדם כלפי הוריו אף לאחר מותם.
ב. הכרה בכך שהקב"ה הוא מקור הטובות וכולם בעצם שלוחיו והדרך להכיר לו טובה היא בתיקון העולם שה' רוצה בקידומו ושכלולו.
ג. ככל שהטובה גדולה, גם הכרת הטוב גדולה יותר, שיא הטובה היא בהכרה של קבלת כוחות הרוחניים והשייכות של האדם והעולם לקדושה שמתבטאת בשבת, שמעידה על הדבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
