ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. מאכל חריף שבושל - בטלה חריפותו.
ב. יש סוברים שהכלל האמור לעיל אינו נכון בכל החריפים, לכן מן הראוי (אך לא חובה) לבדוק האם הבישול אכן הפיג את החריפות.
ג. אסור לאפות פת חלבית או בשרית, אלא אם כן מכינים ממנה מעט (שיגמר באותו יום או באותה סעודה) או שעושים סימן בגוף הפת (צורה שונה וכדומה) לפני האפייה.
א. מאכל חריף שבושל, לא נחשב יותר לחריף
מאכל חריף שהתבשל, בטלה חריפותו. לכן אם טיגן בצל במחבת פרווה, ואחר כך חתכו (כשהוא צונן) בסכין חלבית, מותר לאוכלו עם בשר, לפי שהטיגון ביטל את חריפות הבצל ועתה הוא ככל שאר המאכלים לא מקבלים טעם על ידי חיתוך.
אך יש מאכלים חריפים שגם אחרי בישול נשארים חריפים (כגון פלפל חריף) ולכן בכל דבר מן הראוי לבדוק את המציאות האם הוא נשאר חריף אחרי הבישול או לא1.
מרן הגראי"ה קוק זי"ע מעלה ספק מעניין. מה יהיה הדין במקרה בו בישל מאכל חריף בסיר בשרי ואחר כך ערבו את אותו מאכל עם מאכל אחר שאינו חריף ואת התערובת שמו בכלי חלבי ושהתה שם 24 שעות.
השאלה היא מדוע בדבר חריף לא אומרים נותן טעם בר נותן טעם.
אפשר לומר "שמה שנבלע על ידי דבר חריף, אף על פי שהוא טעם הוא דומה ממש לכל פרטיו לבעין". מאידך אולי הסברה שאין 'נ''ט בר נ''ט' בחריף היא "שיש בכח החריפות להוליך הטעם שלא יקלש" אבל לא שהחריף נחשב לבעין.
למסקנה הגראי"ה זצ"ל מסתפק בדין ולא מכריע הכרעה ברורה2.
ב. האם מותר להכין לחמניות חלביות?
חז"ל גזרו שלא לאפות פת חלבית או בשרית. טעם הגזירה הוא, שמאחר ורגילים לאכול פת גם עם חלב וגם עם בשר, עלולים לטעות ולאכול את הפת החלבית עם בשר או להיפך. הגזירה חמורה כל כך, שאם עבר ואפה פת חלבית או בשרית, הפת אסורה באכילה.
אמנם ישנם שני אופנים בהם ניתן לאפות פת חלבית או בשרית:
א. לדעת רש"י התירו לאפות מעט פת שתגמר מיד בסעודה הסמוכה לאפייה (לשיטת השו"ע) או באותו יום (לשיטת רמ"א).
ב. לדעת הרי"ף התירו אם עושה שינוי בצורת הפת ובכך יש היכר שהיא חלבית או בשרית3.
שתי השיטות נפסקו להלכה. אלא שלתנאי של הרי"ף יש סייג והוא שאת השינוי יש לעשות לפני אפיית הפת, אם הפת כבר נאפתה לא מועיל לעשות בה סימן מאחר וכבר נאפתה באיסור4.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
