ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. חובה להדליק נר ביו"ט כמו בשבת. בני אשכנז וספרד מברכים על ההדלקה.
ב . בני תימן- לדעת שו"ת פעולת צדיק לא יברכו, ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל יברכו.
ג . גם בשבועות אין להקל ולהמתין אחרי אכילת בשר פחות משש שעות.
א. הדלקת נר בערב יו"ט
תקנו חכמים להדליק נר של שבת 'משום שלום בית' (שבת כג ב) ומברכים על הדלקה זו.
מה הדין ביו"ט? לכאורה לא צריך להדליק שהרי מותר להעביר אש ביו"ט וגם אם לא יישאר נר דולק מערב יו"ט, יהיה אור בבית.
למעשה, למרות שיש ראשונים שלא לברך על הדלקת הנר ביו"ט, פסק השו"ע כדעת הראשונים שהצריכו לברך על הנר גם ביו"ט כמו בשבת. לכן הנוהגים לפי פסקי השו"ע והרמ"א מברכים על הנר ביו"ט.
לבני תימן נחלקו הפוסקים.
הרמב"ם לא הזכיר ברכה בהדלקת נר ביו"ט, ועל כן הסיק בעל שו"ת פעולת צדיק שאין לברך על הדלקת נר ביו"ט.
לעומתו, הגר"ע יוסף זצ"ל חולק עליו וסובר שאין הכרח בדברי הרמב"ם לדקדוק זה ולשיטתו גם בני תימן צריכים לברך על הנר ביו"ט1.
ב. המתנה בין בשר לחלב בשבועות
אחד המנהגים הידועים ביותר בחג השבועות הוא 'אכילת מאכלי חלב'2.
יש פוסקים המקלים בהמתנה בין בשר לחלב בשבועות. סברתם היא לצרף כמה טעמים להתיר (האוכל מתעכל מהר יותר כשאדם רעב, יש סוברים שדי בהמתנת שעה תמיד וכדומה) למנהג לאכול מאכלי חלב. רבים מהפוסקים הללו הקלו רק כשישן בין אכילת הבשר לחלב.
למעשה הורו הפוסקים שלא לסמוך על זה, ולכן גם בחג השבועות יש להמתין שש שעות כבכל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
