ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבע האדם הוא להתמקד בפרטים ולא לראות את התמונה הכוללת מתוך פרספקטיבה היסטורית וחברתית. המדרש אומר שאחת התכונות החשובות באישיות של אברהם אבינו הייתה "וירא את המקום מרחוק".
מקרוב הר המוריה, הר הבית, איננו מרשים כל כך. אין ספק שהוא לא המטהורן או האוורסט. עם זאת, כמו אחיו, הר סיני, הוא ה-הר בכל מה שנוגע לתרבות ולקדמה האנושית. מרחוק, מפרספקטיבה היסטורית, הוא מתנשא מעל כל הר ופסגה אחרת.
ובכן, לא רק את הר המוריה חייבים לראות בפרספקטיבה אלא גם את ארץ ישראל ומדינת ישראל. מקרוב רואים ארץ מוקפת עוינות ולעתים אלימות, ארץ עם בעיות כלכליות, חברתיות, דתיות ודיפלומטיות קשות, מדינה מלאה מגרעות וחסרונות. אך כשרואים את התמונה הגדולה יותר, ממרחק, בפרספקטיבה, פתאום נגלה לנגד עינינו נס אדיר.
המאבק של הקהילות היהודיות בתפוצה להמשיך להתקיים ולהישאר יהודיות הוא עצום. אפילו במעוזים הבטוחים והחזקים ביותר של החיים התורניים, בשכונות האורתודוכסיות, המאבק הזה תמיד קיים ותמיד קשה. למרות כל הוויכוחים והמהומות שמעוררות סוגיות חברתיות – ואלה סוגיות חברתיות ולא רק דתיות – בחברה הדתית בישראל, הקשיים והאתגרים שעומדים בפני אורח החיים הדתי בישראל הם כאין וכאפס לעומת אלה שקיימים בכל מקום אחר בעולם.
אלא שכאשר אדם חי בארץ ישראל ועסוק בבעיות היומיום הבלתי פוסקות של החיים באופן כללי ושל החיים היהודיים בפרט, אין לו בסיס להשוואה או מושג אמיתי של יחסיות ופרספקטיבה. משני הצדדים נשמעת הרבה רטוריקה קיצונית, וזו מאפיינת את כל הסיעות והפלגים שקיימים בחברה הישראלית המגוונת כל כך.
מאחר שהזיכרון שלנו מהעבר עוות, אם לא נמחק כליל, על ידי השואה ועל ידי העקירה של יהדות ספרד, אין לנו בסיס אמיתי שיאפשר לנו להשוות באמת את החיים היהודיים לפני מאה שנים לעומת מה שהם היום. אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו מרחוק, ולכן "הענן הקשור על ההר" לא נראה לנו. לכן הנביא מתאר אותנו כ"העם ההולכים במחשכי זמן".
אחת האופנות של ימינו שבאה מהטלפונים החכמים-מדי שיש לנו היא הנטייה של אנשים לצלם את עצמם בכל מיני הזדמנויות, מה שמכונה "סלפי". מה שאנחנו צריכים היום הוא "סלפי" טוב של היהודים בהקשר של ארצם ומדינתם.
כשאדם מבקר במוזיאון לאמנות, ויש אנשים שבאמת עושים את זה, הוא לא צריך להתבונן ביצירות המופת מקרוב מדי. כשאדם עומד קרוב מדי ליצירת אמנות, מה שנגלה לעיניו הוא רק מריחות צבע אקראיות על קנבס. רק כאשר הוא מתרחק קמעה ומתבונן שוב בציור, הוא יכול להבחין בגאונות ובכישרון הגדול של האמן. אמנם הצייר צייר את התמונה מקרוב, אך הוא התכוון שיתבוננו ביצירה שלו ויעריכו אותה ממרחק.
התלמוד אומר בצורה ברורה שאין אמן גדול מהקב"ה – "אין צייר כאלוקינו". נראה שגם הוא רוצה שנתבונן ביצירה שלו מרחוק, בפרספקטיבה, מתוך דיוק היסטורי ועם פליאה והערכה. דומני שזה נכון שבעתיים כשמדובר בארץ-ישראל ובהקמתה המחודשת של מדינת הלאום במולדתו של העם היהודי. זה לב העניין.
אין ספק שדגש גדול יותר על פרספקטיבה היסטורית ודתית הוא תחום אחד במערכת החינוך שלנו שאפשר וצריך לשפר. ניתוח אמיתי של המצב, עובדות מדויקות, פחות פנטזיה וסיפורי מעשיות ויותר התרכזות בתמונה הכוללת במקום בחלקים הנפרדים של החברה הישראלית והיהודית, כל אלה יסייעו לנו להרגיע את המים הסוערים של המחלוקת בעולם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
