ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אלא מה? מנגנון משמר זה בלבדו עשוי בחלוף הזמן לתת לאדם תחושה של חמוצים בקופסת שימורים...תסיסת החיים שבנו ושסביבנו, האמביציה האישית לשכלול הקומה הרוחנית והחומרית שלנו, המוטיבציה היהודית לתקן עולם במלכות ש-די - יש בהם הרבה יותר מאשר ריתוק האדם להישאר משומר מסטייה.
ואכן, כשנכנסים לעומקיה של תורה, פוגשים לדוגמא את שמלמדנו הרמח"ל בספריו, המבוססים כולם על תורת האריז"ל (כן, גם ספר 'מסילת ישרים', ראה בהקדמת מכון רמח"ל לספר) כמו בספר 'דעת תבונות' למשל, שם למדנו שעל ידי קיום המצוות אנו גם מקדמים את החיים לשלמותם ואת העולם לתיקונו, ואילו על ידי מעשי העבירות, אנו מסיגים לאחור את המציאות.
בהבנה זו מומתקת גם המערכת 'הנמוכה' יותר, זו של שכר ועונש. אם אני, בזכות מעשי הטובים, קידמתי את המציאות, אזי ראוי וטוב וישר והגון שאזכה על ידי כך לעולם הבא, שהרי יש לי בו מניות יצרן. ולאידך גיסא, אם חלילה עיותתי את הקיים, מדוע שאנחל בו חלק קודם שיתוקן וימורק מה שקולקל? כך מתקבלת קומת הבנה נוספת באמונת מערכת החוקה האלוקית: כל מצווה שהאדם עושה, כמו גם חלילה עבירה, 'מנקבת שתי כרטיסיות' - האישית, של שכר ועונש, והאוניברסאלית, של תיקון עולם. ממילא מקבל האדם על ידי כך מימד קיומי רחב, כללי, כאחראי על היקום, כראוי לאותו מי שהישגיו הטכנולוגיים חובקי עולם ומרקיעי שחקים.
בפרשתנו, מילה אחת של תורה מוסיפה עוד ממד עמוק לתורת המצוות - מימד היצירה העצמית. על ידי קיום המצוות האדם עושה את עצמו למי שהוא ולמה שהוא באמת בשורשו האלוקי העליון: "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - הפועל המיוחד הזה, לעשותכם, משלב כפל משמעות בתוכו: עשייתנו את המצוות ועשיית המצוות אותנו. המצוות בונות אותנו, והעבירות מחללות אותנו, עושות אותנו חלולים, מנקבות אותנו מרוחניותנו.
אם כך, במערכת הענפה של תרי"ג מצוות מצוונו ה' לייצר את עצמנו, או בלשון חז"ל: "לעשות אותם לא נאמר אלא לעשותכם אותם, מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו" (מדרש תנחומא כי תבא) ובלשון חסידים: "לעשותכם - שתהיו ברייה חדשה על ידי עשיית המצוות בהארה עליונה". (האדמו"ר מקאמארנא - היכל הברכה)
ערך יסודי כזה רמוז כמובן בברכת המצוות. אנו מברכים את ה', אך גם מזכירים לעצמנו שעל ידי שאנו מקיימים את הציוויים אנו מתקדשים - 'אשר קדשנו'. לכן, לא רק לצו יש לשים לב בעת הברכה אלא גם לקדושה, לתוספת, להבנייה העצמית שלנו שמובנית בתוך כל ציווי אלוקי.
את הצד השני של המטבע, הצד של פעולתם השלילית של העבירות על עצמנו, מציינת התורה באזהרתה מאכילת מאכלות אסורים: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא י"א) - "תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).
בהסתכלות כללית אנו מבינים מכאן מנין מתמלאים יהודים שומרי תורה ומצוות לאורך ההיסטוריה היהודית כוחות אדירים לדביקות בתורה ובארץ, להעברת מסורת ישראל המקובלת מדורי דורות - הלאה, למרות רוחות הזמן ותוך עירנות לחיובי שבהן, ומנין כוחות ההתחדשות והיצירה העצמית המופלאים, המתגלים בעם שלנו. מאידך מובן, כי נחסרת הארה משמעותית משיעור קומתם של יהודים שאינם מקיימים עצמם על ידי שמירת מצוות והימנעות מעבירות, שזהו חיסרון המדלדל את הרעיונות האישיים והלאומיים ברבדי הקיום החשובים ביותר לעם ולארץ.
כך נבנות ההבנות קומה על גבי קומה, איך פועלת המצווה ומה עושה העבירה. הן ברמה של 'כדאיות', הן בקומה של תיקון עולם, והן במישור של יצירה עצמית, ואלו הן רק חלק ממכלול תובנות הגנוזות בעומקיה של תורה - עומק לפנים מעומק.
ומתוך הבנות מעמיקות, נזכה גם לשמור ולעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
