ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
בגמרא (ראש השנה י ע"ב) מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע באיזה חודש נברא העולם. רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם, ורבי יהושע אומר שבניסן נברא העולם. בהמשך הגמרא מובא שרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו על זמנם של ארועים משמעותיים נוספים, רבי אליעזר אומר שהם התרחשו בתשרי ורבי יהושע אומר שהם התרחשו בניסן.
אחת המחלוקות היא באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד. רבי אליעזר אומר שהיא תהיה בתשרי, ורבי יהושע אומר שהיא תהיה כמו גאולת מצרים - בניסן.
בהמשך הדברים נבאר לאור דברי המהר"ל (חידושי אגדות למהר"ל על הסוגיה במסכת ראש השנה) את משמעות החודשים תשרי וניסן, ועל פי המשמעות הזו את המחלוקות מתי נברא העולם, ומתי תהיה הגאולה בעתיד.
מה מסמלים החודשים תשרי וניסן
ניתן להדגים ולהבין את המשמעות וההבדל בין החודשים האלו בכמה מישורים.
1- בעולם הטבע
ניסן – בחודש ניסן מתחיל האביב, הטבע יוצא מתרדמת החורף, כוחות החיים שהיו רדומים מתחילים להתעורר ולהופיע.לכן ניסן הוא החודש הראשון, בו העולם מתחיל לחיות ולפרוח מחדש.
תשרי- תחילת הסתיו, הזמן בו אוספים את התבואה, האדם מקבל דין וחשבון על העבודה שלו. זה הזמן בו מסכמים את העשיה ומתכוננים לחורף שיבוא. גם החיות והפרחים מתכנסים ומתכוננים לתקופת החורף הקשה שתבוא. תשרי הוא זמן הכינוס ההתבוננות על המעשים ונתינת הדין עליהם.
2- במועדים
ניסן- זמן הגאולה בו אנו חוגגים את לידתו של עם ישראל, זמן שבו מתאספים בחבורה לאכילת קורבן הפסח ,ושמחים בכך שהקב"ה בחר בנו להיות עמו.
תשרי- ימי הדין וחשבון הנפש, כל אחד עומד לבדו בתפילה מול אלקיו, מתכנס לבדו, ונותן דין וחשבון על מעשיו.
3- מבחינה מספרית
ניסן- החודש הראשון, המספר אחד מיצג את ההתחלה של החיים, הוא התמצית של שאר הדברים שיבואו אחריו.
תשרי- החודש השביעי, המספר שבע מיצג את הקדושה שנמצאת במציאות.
בימים - השבת היא היום השביעי והיא יום קדוש.
בשנים - השמיטה היא השנה השביעית שפרותיה קדושים.
בחודשים - תשרי הוא החודש השביעי, וקדושתו היא שהוא החודש שבו הקב"ה דן את בני האדם, והאדם נפגש ונזכר למה הוא נברא וכיצד הוא אמור להתנהג ולחיות.
המהר"ל מסכם שתשרי דומה לראש, משכן החוכמה, תשרי הוא החודש שמיצג את הצד הנעלה במציאות, את המקום הרוחני אליו האדם אמור לשאוף, להגיע. ניסן דומה ללב, החודש שממנו יוצאים כוחות החיים והיצירה לשאר חודשי השנה.
משמעות המחלוקת באיזה חודש נברא העולם
לפי מה שראינו בפיסקה הקודמת ניתן להסביר את מחלוקתם כך:
רבי יהושע סובר שההתחלה של בריאת העולם, ואולי בעקבות כך של כל יצירה, היא מהלב, מהופעה של כוחות חיים גדולים ומהם הבריאה והיצירה תמשיך להתפתח.
רבי אליעזר סובר שההתחלה היא דווקא מהאידאל, קודם כל צריך שיהיה ברור לשם מה נברא העולם, ומכח ההכרה הברורה לשם מה אנחנו פועלים תמשיך הבריאה והיצירה.
נציין שהתוספות (ראש השנה כז ע"א ד"ה כמאן) אומרים שאלו ואלו דברי א-להים חיים, ובתשרי עלה במחשבה להיבראות ולא נברא אלא עד ניסן.
משמעות המחלוקת באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה בניסן כמו גאולת מצרים. לרבי אליעזר היא תהיה בתשרי.
המחלוקת הזו מתבארת על פי מחלוקת נוספת בין שני התנאים הללו. במסכת סנהדרין (צז ע"ב) רבי אליעזר סובר שישראל יגאלו אם יעשו תשובה ואם לא יעשו תשובה אז לא יגאלו. רבי יהושע סובר שהגאולה היא הכרחית, ואם לא יעשו תשובה הקב"ה יעמיד מלך שיגזור עליהם גזירות קשות ומתוך הכרח הם יחזרו בתשובה.
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה באותו החודש של גאולת מצרים, גאולה שבאה באופן בלתי תלוי במדרגתם הרוחנית של עם ישראל באותה שעה. הגאולה הזו היא דווקא בניסן, זו גאולה שמגיעה מתוך הכרח שעם ישראל יהיה קיים וישוב לארצו, כפי שכוחות החיים מופעים ומתפרצים בניסן, כך גם עם ישראל חייב להופיע ולהגאל בלי קשר למדרגתו הרוחנית אלא כך החיים והעולם צריכים להתנהל. הגאולה היא הכרחית.
לרבי אליעזר הגאולה העתידית תהיה בתשרי, החודש שמיצג את יכולת האדם לעמוד בדין ולזכות בו, להגיע למדרגה שבה הוא מבין את משמעות קיומו ולוקח אחריות על מעשיו. עם ישראל יגאל בעתיד כשהוא יגיע למדרגה רוחנית שבה העם יבין ויקיים את יעודו כעם ה'.
מתי באמת תהיה הגאולה?
כפי שאמרנו לעיל בשם התוספות, אין מחלוקת אמיתית בין התנאים, ואכן כפי שראינו בימינו עם ישראל כבר הגיע לארץ מתוך הכרח של רדיפות וצרות, למרות שלא הגענו למדרגה בה ברור לנו היעוד שלנו כעם ה', כשיטת רבי יהושע. כעת ניתן לומר אנחנו עוברים תהליך ארוך של התבססות בארץ ושאיפה להגיע למדרגה רוחנית שבה עם ישראל יהיה ראוי להיגאל, גאולה קמעא קמעא, כשיטת רבי אליעזר.
סיכום
בגמרא מובאת מחלוקת באיזה חודש נברא העולם, רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר שבניסן. כמו כן הם חולקים באיזה חודש תהיה הגאולה, לרבי אליעזר בתשרי ולרבי יהושע בניסן.
המהר"ל מבאר שחודש ניסן דומה ללב של השנה, ממנו יוצאים ומופיעים כוחות החיים. תשרי הוא הראש של השנה, הוא מקום ההתבוננות והחוכמה, להבין מדוע נברא העולם. על פי זה, התנאים מדגישים שני צדדים בבריאת: לרבי יהושע הבריאה מתחילה מהופעה של כוחות חיים, ולרבי אליעזר הבריאה מתחילה מנקודת הפנים, הכרה בשביל מה נברא העולם. וכך גם לגבי הגאולה, לרבי יהושע הגאולה היא התפרצות של כוחות החיים של עם ישראל, ואילו לרבי אליעזר הגאולה היא ההכרה במטרתו ומדרגתו הרוחנית של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
