ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
את תנועת ההמונים הפוקדים את קברו של רשב"י ניתן להסביר רק אם מבינים שהנהירה הזאת היא חלק מהנהירה אחרי תורתו של רבי שמעון בר יוחאי - הזוהר ותורת הסוד. גם הנהירה הזאת מתעצמת והולכת. פעם זה היה אולי לימוד חובבני אצל חלק מהאנשים שקוראים ולא מבינים. היום הלימוד הופך להיות יותר ויותר רציני ומעמיק, לימוד שצובר תאוצה בארץ ובעולם. גם אצל דתיים וגם אצל אלה שלא, אצל יהודים ואצל גויים. אנשים נוהרים, גם אם אנחנו לא מבינים אותם, הם עושים את זה ואנחנו רוצים להבין למה.
תשובה נכונה חייבת להתייחס לעובדה שהנהירה הזאת היא לא הפתעה. היא הייתה צפויה מראש. אליהו הנביא אמר לרבי שמעון ולחבורתו כי התורה שהוא לומד איתם נכתבה לצורך הגאולה, לא לצורך דורו של רשב"י. לכן היא נגנזה מימות רשב"י עד ימות האר"י ז"ל. תורה זו נגלתה לאר"י ז"ל בזכות היותו אחד מהראשונים שעלו ובנו תורה בארץ ישראל, אחד מהראשונים שגילו את אוצרות הזוהר לעם ישראל.
הזוהר בפרשת בהעלותך (זח"ג קנג ב) ממשיל את הסיפור של רשב"י במערה לנח שנכנס לתיבה בתקופת המבול. אלוקים מצווה אותו לבנות תיבה ולקחת אליה מכל בעלי החיים שניים-שניים או שבעה-שבעה. נח הצטווה להאכיל אותם במשך שנה שלמה, על מנת שתהיה לו יכולת להצמיח את החיים מחדש אחרי המבול שהחריב את העולם. נח גם שומר בתיבה זרעים מכל המינים והסוגים שבעזרתם הוא עתיד להחזיר לחיים את כל הצומח.
רשב"י עושה את פעולתו של נח במבול אחר. רשב"י חי בתקופת החורבן של עם ישראל, חורבן המקדש, חורבן הארץ, פיזור ישראל בין האומות. עם ישראל הולך לקראת אבדון. "ואבדתם בגויים ואכלה אתכם ארץ אויביכם" (ויקרא כו, לח). גם מבחינה רוחנית הם בסכנה: "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם" (תהילים קו, כה).
כל זאת מלבד אובדן הנבואה והשראת השכינה, וחורבן התורה - "מלכה ושריה בגויים – אין תורה". כל החוכמה הקדושה של רשב"י הולכת להיאבד. "הנה החכמה הזאת היתה נגלית באתגלייא עד פטירת הרשב"י ע"ה ומאז ואילך נסתם חזון" (הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות).
רשב"י ידע שהגלות לא תהיה לנצח, משום שאלוקים כרת ברית עם האבות להחזיר את ישראל למקומם: "ושב ה' את שבותך ורחמך". יש הבטחה לרחל אמנו "ושבו בנים לגבולם". חייבים לשמור את כל כוחות החיים הרוחניים של עם ישראל לתקופה שאחרי המבול. להצמיח את העולם מחדש בתקופת הגאולה.
רשב"י טרח כמו נח בשעתו, ושמר את כל זרעי החיים לתקופה שאחרי החורבן, ובכך הוא שומר את האפשרות להחזיר לעם ישראל את הכוח המיוחד שלו לאחר הגלות. להחזיר להם את האור של התורה. להחזיר את כבוד התורה ולומדיה. להחזיר את יכולת הנבואה. להחזיר את השראת השכינה. רשב"י כותב את ספר הזוהר, שהוא כמו הצוהר של התיבה. צוהר שדרכו ייכנסו ישראל בדור הגאולה לקחת את אוצרות החיים של עם ישראל.
אנשים נוהרים אחרי רשב"י ותורתו כמו שבעלי החיים באו מאליהם אל התיבה. אף אחד לא קרא להם ואף אחד לא משך אותם. הם באו מאליהם כמו שכל בעלי החיים בכל מקום בעולם נוהרים אל מקורות החיים, אל מקורות המים, אל מקורות המחיה. כך נהרו בעלי החיים לתיבתו של נח, וכך נוהרים אנשים היום לאוצרות החיים שגנז לנו רשב"י למעננו.
צריך להבין שהנהירה הזאת היא סימן מסימני הגאולה. אנחנו רגילים לראות סימני גאולה בעליית יהודים לארץ, ובצדק. אנו רגילים לראות סימן גאולה בכך שהארץ נותנת פריה בעין יפה. אנו רואים גאולה בשלטון עם ישראל על הארץ. אנו רואים גאולה בתהליך התשובה האדיר שמלווה אותנו מאז שחרור ירושלים. אנו רואים גאולה בחזרת עם ישראל לעצמתו, לכוחו ולגבורתו.
אנחנו צריכים לראות גאולה גם בכך שאנשים כבר לא מסתפקים בלימוד ההלכה המעשית בלבד. הם מחפשים את עץ החיים. הם מחפשים את המגע. הם מחפשים את ההבנה הפנימית. הם מחפשים את השראת השכינה. הם מחפשים את אלוקים.
כולנו מקווים ליום שבו כל השאיפות הללו יכוונו לבית המקדש בירושלים. בינתיים הן מופנות לצדיקים (זוהר ב' לח). יבוא יום שכל העוצמה, האחדות, השירה והשמחה של המוני ההמונים במירון תעלה לירושלים. שם נזכה לעלות ולראות ברוב עם בירושלים בהר בית ה'. אמן ואמן.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










