ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מרן הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש ח"ג עמ' ק"מ) מעמיק בהתבוננות במילים אלו:
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור ... חטאנו עם אבותינו, חטא אדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איכה".
זהו שורש הגלות, איבוד העצמיות ומובן מאליו, ששורש הגאולה הוא החזרה אל העצמיות, כהמשך דברי הרב שם: "רוח אפינו משיח ה', זהו גבורתו הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ה' אלוקינו ודוד מלכנו נבקש ... את עצמנו נבקש ונמצא...". הצפייה וההשתוקקות למלכות משיח בן דוד, היא עצמה בקשת העצמיות, כפי שמסביר מרן הרב (ח' קבצים ח', קנ"ז) שמשיח בן דוד הוא העצמיות היותר פנימית ועצמית של כלל ישראל.
אמנם, רבים שואלים: הייתכן לצפות למשיח בכל יום? הלא אנחנו רואים איך ראש הממשלה יושב חזק על כיסאו ובינתיים אין אפשרות להחליפו? ובכלל הרי עם ישראל לא מוכן עדיין? נכון, שאלות מאוד הגיוניות. אבל, הלא מאז היותנו לעם ומימי אבותינו, למדנו, שרבש"ע, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, הוא המנהיג את עולמו ולא דווקא בהסכמת ההיגיון האנושי. הלא כך לימדונו חכמינו ברוח קודשם של חכם עדיף מנביא (סנהדרין צז.):
"אין בן דוד בא עד שיתייאשו מהמלוכה שנא' אפס צור ועזוב כביכול אין עוזר וסומך לישראל, כי הא דרבי זירא כי הוא משכח רבנן דמעסקי ביה (רש"י: לידע מתי יבוא) אמר להו: במטותא מינייכו לא תרחקוה דתנינא ג' באין בהיסח הדעת אלו הן: משיח מציאה ועקרב".
לימדונו חכמים, שדווקא במצב של ייאוש, דווקא במצב שפל מאוד של אובדן מנהיגות וממילא אובדן דרך, דווקא אז בן דוד בא. ובברייתא השנייה למדנו שמשיח בא בהיסח הדעת, בדיוק כמו שמציאה או עקרב באים בהיסח הדעת, ללא שום מוכנות הגיונית.
המהר"ל בדברי קדשו בספרו 'נצח ישראל' (פרק מ') מבאר, שאמנם בדרך כלל, סדר הנהגת העולם בנוי עפ"י סדר מחשבה הגיוני. אמנם ישנם בעולם מקרים שאינם שייכים לסדר הרגיל, הן במובן חיובי, כמו מציאה, והן במובן שלילי, כמו עקרב. ישנו עוד סוג שלישי, שאינו שייך לסדר העולם הרגיל, והוא מה ששייך למדרגה עליונה שמעל סדר העולם, וכמו שהמהר"ל כותב בפרק י"ז (שם), שמלך המשיח "מעלתו ומדרגתו מן עולם העליון", ולכן הופעתו היא פתאומית. בלשונו: "אמנם המשיח הוא מידה שלישית מצד המעלה היותר גדולה והעליונה, ואין זה מסדר העולם והנהגתו ... ודבר זה הוא דרך פתאומית, דהיינו עניין פתאומי... ופתאומי הוא נבדל מסדר העולם".
כך גם לימדנו מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בתמוז תשמ"א (מתוך התורה הגואלת ח"ב עמ' רי"א):
"אליהו הנביא - מדרגה רוחנית גדולה מאוד ... האישיות הזו נשארת בכל הדורות. בגמרא בהלכה ובאגדה תנא דבי אליהו, דברים מאליהו הנביא, ומזה נשתלשל קשר בין אליהו הנביא ומלך המשיח, קשר של התגלות פלאית. קשר עם הפלאיות של המשיח. בגמ' בסנהדרין 'משיח בא בהיסח הדעת'. פלאיות זה עניין המשיח. שאלו תלמידים: מה פירוש בהיסח הדעת? והשיב: יש פסוק כזה: 'פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים' (מלאכי ג')."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
