ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: 4- עד י: 5-)
ראש השנה לנטיעות ב-א' בתשרי
שתי הגבלות:
א. צריך שהנטיעה תיקלט + זמן משמעותי לפני ר"ה כדי שיחשב שנה
כמה זמן? בברייתא – 30 יום.
ההנחה כרגע – הקליטה מיידית, וה30 יום זה כי זה זמן משמעותי.
(י. 7+)
כמי הברייתא?
ברייתא – מה נחשב זמן משמעותי? (לגבי השנה השלישית של פר)
ר"א – 30 יום
ר"מ – יום 1.
(י: 2+)
A. האם הברייתא כר"א?
לכאורה כן (30 יום זה משמעותי),
אך הגמרא דוחה, כי ר"א סובר שזמן הקליטה הוא לא מיידי אלא (משנה בשביעית) -
- ר"א – 30
- רי"ס ור"ש – 14
- ר"י - 3
B. האם הברייתא כר"מ? לכאורה לו (לר"מ מספיק 1)
תשובות - כן כר"מ:
- (י. 6-)בתחילת הספירה (ערלה) – 30 יום, בסוף הספירה (פר) – יום אחד.
- אכן גם בערלה יום אחד = זמן משמעותי,
דחייה – בנידה ההתחלה < מהסוף,
בתחילת הספירה מחשיבים גם זמן קצר כיום, ובסוף – טמאה עד סוף היום.[1]
וזה שמצריך 30, זה כי צריך 30 ימי קליטה, ואז יום אחד
(והיום ה30 נחשב גם לקליטה וגם ליום האחד).
B. סברת מחלוקת ר"מ ור"א לגבי פר –
וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (בראשית ח, יג).
ר"מ – מספיק יום אחד כדי שיחשב שהוא בשנה החדשה.
דחייה – "באחת" רק אומר שהוא ביום האחד בשנה שאחרי ה600, אבל לא נחשב 601.
ר"א – יום אחד בחודש נחשב חודש, מכאן שחודש אחד בשנה נחשב שנה.
ב. בברייתא הנ"ל - (ט: 4-) שילוב לחומרא בין שני ראשי שנה -
ראש השנה לנטיעה – ר"ה,
לאילן – ט"ו שבט,
ויש חומרא - שצריך לחכות קודם ל3 ראש השנה (מספיק 30 יום לפני הראשון), ואז גם לט"ו בשבט.
הערות:
- מקור –
ויקרא יט - "...שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקֹוָק... וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ...".
ה-ו מחבר, כאילו כתוב – "לא יאכל ובשנה הרביעית". - המשמעות של א' בתשרי –
אם רק ט"ו בשבט היה קובע, אז אם נטע למשל בכסליו, היה מותר רק בט"ו בשבט השלישי, אבל עכשיו שצריך קודם 3 ר"ה, אז מותר רק בט"ו בשבט הרביעי.
[1] קצת קשה - לכאורה ההשוואה בין התחומים קשה, בפר – הספירה תלויה בזמן הלידה שלו, ולכן א"א להקל בהתחלה כי טרם נולד, ובסוף מקלים כי רק צריך שיכנס לשנה השלישית. בערלה ונידה, מה שקובע זה זמן חיצוני (ר"ה, לילה), ולא זמן הלידה שלו, ולכן ניתן להקל בהתחלה (כשמגיע ר"ה). ממילא, העובדה שמקלים בהצחלה ולא בסוף בנידה לא חייבת ללמד אותנו שגם בפר נקל יותר בהתחלה מאשר בסוף.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
