(ח. 5+ עד ט. 4+)

א. ראש השנה למעשר בהמה

ר"מ – א' באלול, ר"ש ור"א – א' בתשרי.

המקור של ר"מ – שני שלבים –

1. הכבשים יולדות בעיקר באדר, ממילא יולדות באב.

"לבשו כרים הצאן (הריון), ועמקים יעטפו בר (אדר), יתרועעו אך ישירו (ניסן)".

1. ראש השנה בחודש אחרי הלידה – אלול,

(גז"ש ממעשר תבואה, ששם הראש השנה ב-א' בתשרי שזה אחרי האסיף).

המקור של ר"ש ור"ש – שתי אפשרויות –

1. a.חולקים על השלב הראשון – לדעתם עיקר העיבור בניסן (סוף הפסוק), ועיקר הלידה באלול.
2. b.חולקים על השלב השני – לומדים מהגזירה שווה שגם ראש השנה למעשר בהמה בא' בתשרי, בלי קשר לזמן הלידה.
3. לגבי שטרות

ב. ראש השנה לשנים

מלכי ישראל – א' בניסן, מלכי הגויים – א' בתשרי.

(ולמה רב חסדא אמר את זה בג.? כדי להביא לזה מקור מארתחשסתא).

1. לתקופה (כר"א בדף י שהעולם נברא בתשרי,
2. יום הדין (מראשי השנה ועד אחרית שנה + תיקעו מחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל הוא...).

[עוד שתי דרשות על הכפלות בפסוק:

1. כי חוק לישראל – כשישראל מקדשים את החודש אז ה' מתחיל את הדין – משפט לאלקי יעקב.
2. ה' קודם דן את ישראל (כי חוק לישראל) ואח"כ את הגוים (משפט לאלקי יעקב), כמו ששופטים קודם את המלך ואז את העם].
3. מה כל דעה עושה עם הפסוק של השני?

ג. ראש השנה לשמיטין

שנת השמיטה מתחילה ומסתיימת בתשרי,

מקור – גזירה שווה ל"מראשית השנה ועד אחרית שנה"

            (ולומדים משם ולא מ"ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (ניסן), כי שם כתוב גם "חודשי").

ד. ראש השנה ליובלות

זה מחלוקת –

            רבנן – יו"כ

פסוק ט - וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.

            רי"ש בן רי"ח ב"ב – א' בתשרי

            פסוק י - וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ.

הערות:

רי"ש – יש שני שלבים – בא' בתשרי – העבדים מפסקים לעבוד (סוג של תוספת ליובל), ביו"כ – משתחררים לגמרי.

רבנן - שבי"ד לא צריכים להכריז ש החודשים מקודים אלא רק מכריזים על היובל (דעת יחיד של ר"א בר"ש בכד:).

1. תוספת ליובל – דומה לתוספת שבת ושביעית בדף הבא, אך כאן זאת תוספת של ממש (ערוך לנר).
2. פסוק יב - כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.

לרי"ש – ללמד שלמרות שיש תוספת מיוחדת בהתחלה, אין בסוף.

לרבנן – (אין הו"א שנוסיף תוספת כזו בסוף) לאופקי מר"י שאומר שהיבול הוא גם שנה 1 לספירה הבאה.