ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. אבל תוך י"ב חודש צריך להסב בשינוי. איטר יד חייב גם הוא בהסבה.
ב. יש נשים שנהגו להסב ויש שלא. לשני המנהגים סמך בהלכה.
ג. את ארבעת הכוסות יש לשתות 'על הסדר', לכן יש להקפיד לכתחילה לשמוע את כל ההגדה ורק אחר כך לשתות כוס שנייה.
א. מדיני הסבה
אחד השינויים שאנו עושים בליל הסדר הוא אכילה ושתייה בהסבה, להראות בזה אות לחירותנו.
למרות שכיום אין דרך בני חורין להסב, לדעת רוב הראשונים החיוב עומד בעינו. זאת בניגוד לדעת הראב"ן והראבי"ה שסוברים שמאחר וכיום אין דרך בני חורין להסב, אין חיוב הסבה בליל הסדר.
להלכה, פסק השו"ע כדעת רוב הראשונים. ורמ"א לא דחה לגמרי את שיטת הראבי"ה, וסמך עליו במספר מקרים (לדוגמא בדין הסבה לנשים המבואר להלן)1.
מספר דינים בהלכות הסבה:
א. אבל תוך י"ב חודש, צריך להסב בשינוי, דהיינו שלא יסב על מיטה מכובדת אלא רק ישען על שמאלו2.
ב. איטר יד, חייב גם הוא להסב על שמאלו3.
ג. הסבה לנשים - בהלכה אנו מוצאים חילוק בין 'אישה חשובה' החייבת בהסבה, לאישה שאינה חשובה שפטורה מהסבה. רמ"א כתב שכל נשותינו חשובות, אך אינן מסבות מחמת שכך המנהג וניתן לסמוך על הראב"ן והראבי"ה. למעשה, יש בזה מנהגים שונים וכל אחת תמשיך במנהגה. ובדיעבד אם לא הסבה יצאה ידי חובתה4.
ב. מדיני ארבע כוסות
תקנת חכמים לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר.
את הכוסות יש לשתות 'על הסדר', כלומר: כוס ראשונה בקידוש, כוס שנייה בסוף ההגדה, כוס שלישית בברכת המזון וכוס רביעית אחרי ההלל.
לחיוב השתייה 'על הסדר' יש משמעות נוספת- הכוס השנייה שהיא בסוף ההגדה, צריכה להיות אחרי שמיעת ההגדה כולה. ולכן, אישה שקמה להניק באמצע ההגדה, וכשחזרה כבר הגיעו שאר המסובים לכוס שניה, תשלים תחילה את ההגדה ורק אחר כך תשתה כוס שניה, והוא הדין במקרים דומים.
ובדיעבד אם לא השלימה את ההגדה - יצאה ידי חובה5.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
