ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מה: 2- עד מו: 4-)
חלק א – האם מברך בכל פעם על לולב ועל סוכה?
א. סוכה
כל הימים מדאורייתא, ויש חיוב רצוף, השאל ההיא האם זה שהוא הפסיק את המצווה והתחיל שוב מצריך ברכה חדשה.
| ברכה אחת | הרבה ברכות | |
| באמוראים | ר"י-שמואל | רבה בב"ח + ר' דימי בשם רי"ח, רב יוסף, |
| בתנאים | ברייתא א – כיון שברך יום ראשון שוב אינו מברך | |
| (מו. רבע)זאת מחלוקת תנאים: האם מברך על תפילין כל פעם שמניח במהלך היום | חכמים – פעם אחת | רבי – כל פעם |
| (מו. שליש)עוד אמוראים לגבי תפילין, ומיילא לגבי סוכה | רבא – פסק כחכמים | אביי רבא נהג בפועל כרבי, וברך אחרי כל פעם שהלך לשירותים, וכן רב מרי בן בת שמואל מר זוטרא על רב פפי, רבנן דבי רב אשי – שכל פעם שהתפילין זזו מהמקום ברכו (ראשונים, לא רש"י). |
ב. לולב
השאלה היא לגבי שאר הימים – האם מברכים על מצווה דרבנן?
| מברכים | לא מברכים | |
| באמוראים | ר"י-שמואל רבין-רי"ח | רבה בב"ח-רי"ח |
| תנאים | ברייתא א - "חוזר ומברך כל שבעה" | תירוץ – מדובר במקדש שזה דאורייתא |
| עוד אמוראים (מו באמצע) | שוב ר"י-שמואל | ריב"ל – מכאן ואילך מצוות זקנים (ולא מברך) וכן ר' יצחק |
| רב, שאמר לגבי חנוכה שמברך | ||
| והיכן ציוונו? | רב – "לא תסור" רב נחמן בי"צ – "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". |
(מו. 11-)
חלק ב – נספחים לגבי ברכות
א. מתי מברכים שהחיינו -
שתי ברייתות בעשייה (ואם כבר עשויה – אם יכול לחדש בה דבר),
ואם לא בעשייה אז כשנכנס.
רב אשי על רב כהנא – ברך הכל על הכוס בקידוש.
ב. כשיש לו על כמה מצוות לברך (למשל – נטילת לולב, ציצית וכוד') -
ת"ק – כולם ביחד - "וציוונו על המצוות"
ר"י – נותן לכל מצווה ברכה נפרדת
ר' זירא – הלכה כר"י,
והטעם – "ברוך ה' יום יום" בכל יום ויום ובכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.
ג. אגב זה – עוד מדרש של ר' זירא/ר' חנינא בר פפא – שברוחניות דווקא המלא מקבל.
חלק ג – מוקצה באתרוג ובלולב
כיון ששניהם הוקצו למצוותם – הם "מוקצה", ואסורים בהנאה למשהו אחר.
לכן – סוכה אסורה עד סוף היום השביעי, וממילא גם ביום השמיני, כי בבין השמשות של שמיני הייתה אסורה.
עד מתי האתרוג מוקצה?
| א. עד מתי מוקצה? | ר"ל - עד שמסיים לקיים המצווה | רי"ח – עד לסיום היום |
| מתי יכול לאכול? | מיד בסיום המצווה | רק בסוף היום |
| משנתנו – ביום השביעי התינוקות היו מיד אוכלים את אתרוגיהם (לתוס'). שתי גרסאות למי זה הובא כראיה. | מכאן שמותר לאכול | דחייה – זה דווקא תינוקות |
| דחייה – גם גדולים, אורחא דמילתא נקט | מכאן שדווקא לתינוקות, אך גדולים לא. | |
| (דילוג מו: שליש עליון עד רבע תחתון) ועוד אמוראים – אם יש לו אתרוג שונה לכל יום | רב – אוכל כל יום אחרי המצווה | רב אסי – אוכל רק למחרת |
| (מו: שליש עליון) ב. האם מוקצה גם ליום השמיני? | ודאי שלא | רי"ח – מותר, וכן ר' זירא ומסביר אביי – סוכה אסורה בביה"ש בגלל עצמה, וממילא אסורה גם בשמיני, אתרוג – אסור בביה"ש פשוט כי הוקצה לכל היום, ולכן לא אוסר ביום השמיני. לוי – אסור, (וכן אבוה דשמואל) רשי" - כי סוף סוף הרי היה אסור בבין השמשות. תוס' – גזירא. |
| (מו: 9-) לרי"ח שמתיר בשמיני – האם יחמיר בחו"ל (שאולי זה שביעי) ? אביי – אסור, וכך ההלכה. מרימר - מותר |
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
