ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ברכה מגיעה ממקום עמוק בנפש. כשאדם רוצה להעמיק בנושא מסוים, עליו לעצור רגע את מרוץ החיים, להתכנס פנימה ולהעמיק. לכן, כולנו יודעים ששיחות חשובות לא משוחחים סתם כך 'על הדרך', אלא מפנים זמן, קובעים פגישה, ומדברים בישוב הדעת המוביל להעמקה בנושא.
מעניין לעניין בנקודה דומה, שמעתי פעם ממו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב –
מעשה בחסיד אחד שבא אל האדמו"ר ושאלה בפיו: "רבי, כידוע בכל דור יש לו' צדיקים נסתרים המקיימים את העולם. נמצא, שהצדיקים הגלויים אינם אלה שעליהם העולם עומד, ויש צדיקים גדולים מהם. אם כן אינכם הצדיקים הגדולים, אתמה"?
ענה לו הרבי – "אוי ואבוי, אם היינו מה שאתם חושבים שאנחנו". רוצה לומר - לצדיקים הגלויים יש רבדים נסתרים, כך שגם הם צדיקים נסתרים.
אמירה זו מבטאת את התחושה הפנימית הקיימת אצל כולנו, שהעולם החיצוני הוא רדוד, ואילו העומק מצוי בעולם הפנימי. שיא העומק מצוי בסוד, הנותר גנוז וצפון מהחיצוניות. הצדקות הגדולה מצויה במקום נסתר, והיא הנותנת את לח החיים לעולם. יש עניינים שחשוב לשומרם בסוד, ומי שמגלה אותם מבזבז את מעלתם וגדולתם. מי שאין לו סודות הוא חיצוני ורדוד, אך "ישראל נגאלו ממצריים בזכות שלא גילו מסתורין שלהם".
בדרך כלל, בעומק סודי זה יש גם עוצמות גדולות. בקשר בין אוהבים, הרי רק אם ישמרו על הסוד שביניהם, תיווצר עוצמה גדולה ועמוקה של אהבה.
ספר ויקרא, ספר המקדש והקורבנות, נפתח בכפילות תמוהה – "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד...", לשם מה לכתוב גם 'ויקרא' וגם 'וידבר'? ועוד קשה – מדוע הפתיחה הלא אופיינית במילה – 'ויקרא?. ולא עוד, אלא שה – א' של ויקרא היא א' קטנה, כביכול היה כתוב 'ויקר', ורק ה- א' הקטנה הופכת זאת ל- ויקרא.
ההבדל בין 'ויקרא' ל – 'ויקר' מודגש בדברי רש"י – "לכל דברות, ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה לשון חיבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר ויקר אלוקים אל בלעם".
עם נביאי אומות העולם, ה' מדבר במקרה, נפגש איתם 'על הדרך', שם מתגלים העניינים החיצוניים והטמאים. לעומת זאת – למשה, נביאם של ישראל, ה' קורא לפגישה באוהל מועד. קודם כל עוצרים את שטף החיים, עוזבים את העולם החיצוני, נכנסים פנימה אל האוהל. רק כך יכולים להתגלות הסודות הגדולים והעמוקים. קודם כל – 'ויקרא', רק אחר כך אפשר להתחיל לדבר – 'וידבר'.
המילה 'קדושה' בעברית היא מלשון 'פרישות'. ספר המקדש – הקדושה יכול להתגלות רק בפרישה מחיצוניות החיים, וכניסה למקום פנימי ונסתר. רק במקום כזה תתגלה חיבה ואהבה בעוצמות גדולות. ואכן – רש"י שם מבאר בהמשך, שהקול שהגיע לאוזני משה היה קול חזק, שעליו נאמר – "קול ה' בכוח... קול ה' שובר ארזים", ובכל זאת היה הקול נשמע רק באוהל מועד, ולא היה יוצא מחוץ לאוהל. עוצמות גדולות ממוקדות ופנימיות.
זו כל מהותו של הביטוי 'אוהל מועד', מקום שקובעים זמן ומועד (ומקום) לפגישה פנימית. לכן ה – א' קטנה, כי - א' שהיא גימטרייה אחת, מבטאת את הנקודה הקטנה והפנימית, שורש הכל.
ימי חודש אדר, שבהם אוספים את מחצית השקל לקראת פתיחת שנת הקורבנות במקדש בחודש ניסן, הם הזמן המתאים להתעוררות הכיסופים למקדש. מול העולם החיצוני והרדוד האופף אותנו, עולם מוחצן שהרייטינג והגלוי בו הוא העיקר, נייחל לבניין המקדש, מקום ה- א' הקטנה, מקום בו מתגלה האהבה העמוקה והסודית בינינו לאבינו שבשמיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
