ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא. 1+ לא: 5-)
חלק א - סוכה שאולה וסוכה גזולה
א. הקדמה –
A. הדמיון וההבדלים בין סוכה ללולב –
הדמיון – בלולב "ולקחתם לכם" – משלכם,
בסוכה "תעשה לך" – משלך.
ההבדלים -
בסוכה יש חומרא ושתי קולות –
חומרא – בלולב – רק ליום הראשון, בסוכה – כל שבעת הימים.
שתי קולות לפי רבנן:
- לרבנן זה רק אוסר גזולה,
לר"א – גזולה + שאולה.
- לרבנן קרקע (וסוכה מחוברת = קרקע) אינה נגזלת (כלומר לא נחשב שקרה כלום)
לר"א – קרקע נגזלת.
B. פסול גזל – רק אם עוד לא קנה (כמו שראינו לגבי לולב, למשל על ידי יאוש + שינוי רשות/מעשה/שם).
ב. שלושה מצבים -
A. גזל סוכה על עגלה – פסולה לפי כולם, כי היא סוכה גזולה.
B. תקף סוכת חברו וישב בה. מחלוקת: (זה המקרה בברייתא לא. 2+)
לרבנן – כשרה
כי קרקע אינה נגזלת, ולא נחשבת גזולה אלא שאולה, ושאולה כשרה.
(יוצא לרבנן שיש שלוש דרגות – שאול, גזול, קנאו, ורק באמצעית פסול).
לר"א – פסולה, משתי סיבות:
- קרקע נגזלת.
- גם אם קרקע לא נגזלת, שאולה פסולה.
- בראשונים –
C. גזל עצים ובנה איתם סוכה – כשרה לפי כולם כי קנה את הסוכה
שתי סיבות אפשריות –
יאוש + שינוי מעשה + שינוי שם – קנה.
אך התוספות – זה שינוי החוזר לברייתו ולכן לא קונה.
- תקנת השבים (תקנת מריש) – קנה.
[לגבי זה:
- סיפור על הסבתא ורב נחמן, שעבדי הריש גלותא גזלו לה עצים, אך צריכים להחזיר רק את השווי.
- רבינא – גם בכשורא (חידוש – אפילו שקשה להשיג כזה).
- אם תבעו בסוף החג – מחזיר לו את הכשורא, אא"כ חיברו בטיט (שאז יש את תקנת השבים + קנה בשינוי)].
- יאגדנו מלמעלה.
דחייה – זה בגלל שצריך "כפות". - צריך אגד ממינו.
(לא. מתחת לאמצע)
חלק ב – לולב יבש
בברייתא: רבנן – פסול (משנה), ר"י – כשר.
רבא: באתרוג לכו"ע פסול ("הדר"), המחלוקת בלולב (האם למדים מאתרוג).
קושיות וראיות
A. קשה על ר"י בברייתא שמכשיר לולב יבש, ראיות שלכאורה ר"י מצריך הדר –
דחייה – כי צריך אגד, אז שלא יחשב חמישה מינים.
B. קושיות על רבא, ראיות שר"י לא מצריך הדר באתרוג -
- והרי ר"י הכשיר בברייתא גם אתרוג יבש!
דחייה – הוא התייחס שם ללולב.
(דילוג לא: 5-13)
- ר"י בברייתא – אתרוג הישן פסול, ור"י מכשיר. תיובתא דרבא.
- ר"י פוסל אתרוג ירוק ככרתי (ור"מ מכשיר)
C. קושיות על דחיית רבא, ראיות שמצריך הדר באתרוג -
דחייה – כי לא היה גמר פרי ולא נחשב פרי.
- גודל מינימלי -
מצריך אתרוג כביצה (ור"מ – מספיק אגוז).
דחייה – משום גמר פרי.
- גודל מקסימלי – ר"י שיאחז שתיים בידיו (רי"ס – אפילו אחת בשתי ידיו!).
דחייה – כדי שיוכל להעביר המינים מיד ליד אם צריך בלי שיפול.
- 4.למה כתוב "פרי עץ הדר"?
"הדר באילנו משנה לשנה" (אחת הדרשות בדף לה. להוכיח שמדובר דווקא באתרוג).
נספח – שתי קושיות פשיטא על הברייתא –
- אסור להוסיף על 4 המינים?
החידוש – אפילו לר"י שלולב צריך אגד, והוסיף עוד מין מחוץ לאגד.
- לא מצא אתרוג, לא ישתמש ברימון.
החידוש – שלא אומרים שלא תשתכח תורת אתרוג.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











